בעקבות הכרזת ההסתדרות החדשה על עיצומים החל מהיום (ג', 30.9.03) בשירות המדינה, שלחה נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה וליחידות הסמך הוראות בדבר היערכות לימי שביתה חלקיים ובדבר השביתה הכללית הצפויה.

המכתב נשלח למנהלים הכלליים של משרדי הממשלה ומנהלי יחידות הסמך, לסמנכ"לים הבכירים למינהל ולמשאבי אנוש במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.

הנחיות נציבות שירות המדינה בעת קיום שביתה:

נוכחות בעבודה

המשרדים יהיו פתוחים ולא תמנע כניסה לעבודה מעובדים אשר מבקשים לעבוד.

במכתב למנהלים צוין, כי "פעולות אקטיביות הפוגעות בתפקודו התקין של גוף כלשהו, ובכלל זה פעולות המונעות מעובדים אחרים לבצע עבודתם כסדרה, לרבות הפסקת פעילות מרכזיית טלפונים, פגיעה בפעולות רשת המחשבים, ניתוק זרם החשמל וכו', אינן מהוות פעילות אינטגרלית לגיטימית למימוש זכות השביתה, ועל כן לא תזכה להגנה המוקנית לזכות זו.

המנהלים התבקשו להביא לידיעת ועדי העובדים, כי מניעה פיזית של הכניסה למשרדים או למתקנים ממשלתיים מהווה עבירה פלילית ומשמעתית. "...נגד האחראים לכך יינקטו אמצעים משמעתיים. כמו כן יש להבהיר לוועדי העובדים, כי לא ינהגו באלימות, לא יעודדו ולא יסיתו עובדים לאלימות, בכל צורה שהיא במהלך הצעדים הארגוניים, ובין היתר - לא יאיימו, לא יפתו ולא יסיתו, בין במישרין ובין בעקיפין, כלפי עובדים אשר באו מרצונם לעבודה, ולא יפריעו לעובדים במילוי תפקידם, לרבות בהחתמת שעוני נוכחות במשרדים. כנגד העובדים הנוקטים בפעולות אקטיביות בלתי לגיטימיות כאמור לעיל, ניתן לנקוט בצעדים, בין היתר באמצעים משמעתיים".

המשרדים ידווחו באופן יומי לנציבות שירות המדינה.

עוד צוין, כי "למען הסר ספק, עובדים בכירים המועסקים ב"חוזי בכירים" אינם רשאים לקחת חלק במהלכים הארגוניים".

כל מי שאינם עובדי מדינה בתפקידים שמועסקים בהם בדרך כלל עובדי מדינה - אין להעסיקם בזמן שביתה או עיצומים, ובנוסף אין לקבל בתקופה זו עובדים חדשים של חברות כח אדם.

ניכויי שכר


שביתה או עיצומים באים לידי ביטוי, בין היתר, בסירוב לבצע עבודה או הימנעות מביצוע עבודה, או הפסקת ביצוע חלק ממטלות העבודה, כך צוין, ולכן הודגש גם, כי במקרה של עבודה חלקית, כתוצאה מהעיצומים, ינוכה השכר מעובדים שעליהם יוחלט "בהתאם לאופי העיצומים". כך לדוגמה, עובד שתפקידו קבלת קהל והוא אינו עושה זאת, במסגרת העיצומים, לא יהיה זכאי לשכר.

הכנת צווי חירום

על המנהלים להכין רשימות של עובדים חיוניים, וזאת למקרה שהממשלה תחליט על התקנת תקנות שעת חירום בהתאם לסמכותה לפי חוק יסוד: הממשלה.

"מספר העובדים החיוניים כאמור לא יעלה על 10%-15% ממספר העובדים במשרד, למעט במערכת הבריאות, שם ייקבעו מספרים אחרים. כעקרון, יש להמעיט במספר העובדים המרותקים, ולהוציא צווים רק במקרים חיוניים ביותר".

במכתב הודגש, כי רשימת העובדים החיוניים תכלול אך ורק עובדים שעבודתם חיונית לשם הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. "פגיעה כלכלית כשלעצמה או פגיעה בשירותים השונים הניתנים על-ידי המדינה, אינם עילה מספקת להוצאת הצווים. פסיקת בית המשפט העליון הגבילה עד מאוד את הסמכות להשתמש בכלי החריג של תקנות שעת חירום. בעניין זה אומר בית המשפט העליון: "שירות יוגדר כחיוני אם הפסקתו עשויה לסכן את החיים, את הביטחון האישי או את הבריאות של התושבים".

אין די בכך שתיגרם אי נוחות לציבור או שהציבור יחוש במחסור של שירות שהוא רגיל באספקתו, או שנראה לו באופן סובייקטיבי כחשוב, כגון: טלוויזיה, רדיו, אמצעי תחבורה, טיפול רפואי לא חיוני לחיים ועוד" (מקורות נ. הסתדרות העובדים הכללית החדשה). שימוש לא ראוי או מוגזם בצווי חירום לא יעמוד במבחן משפטי, ומשום כך תקפיד נציבות שירות המדינה במתן האישור לצווים, כך שלא ייעשה בהם שימוש, אלא במקרים החיוניים ביותר.

מטה פעולה

בנציבות שירות המדינה, בתיאום עם הממונה על השכר, נקבע מטה פעולה מרכזי משותף אשר יעמוד בקשר עם מטות הפעולה המשרדיים, וינחה את המשרדים בכל הקשור להיערכות מול המהלכים הארגוניים.

כל משרד יקבע מטה בראשות הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש, לרבות ממלא מקום, למקרה שהסמנכ"ל נעדר, ולוודא הפעלת ההוראות בכל יחידות המשרד ויחידות הסמך.

מדיניות טיפול בשביתות

במכתב צוין והודגש, כי האמור בחוזר אשר הועבר למנהלים, אין בו כדי לגרוע מסמכותם על-פי דין של שר האוצר ושל הממונה על השכר במשרד האוצר, בכל הנוגע לטיפול בשביתות וניהול המשא-ומתן עם האיגודים המקצועיים המעורבים בשביתה.