שר האוצר
יובל שטייניץ אישר (יום ג', 11.9.12) את הצעת רשות ניירות ערך להפחתת עמלות ההפצה בקרנות הנאמנות והניח אותה על שולחן ועדת הכספים.
עבור קרנות כספיות ישולמו 0.1% במקום 0.125%, בקרנות סולידיות 0.2% במקום 0.25% ובשאר הקרנות 0.35% (במקום 0.8% לקרנות מנייתיות ו-0.4% לשאר הקרנות). מנהלי הקרנות יחויבו להפחית את דמי הניהול שהם גובים מהמשקיעים בהתאמה. הפחתה זו מהווה הקטנה בשיעור של כ-20% בסך התשלומים המשולמים כיום בידי מנהלי הקרנות לבנקים המפיצים את יחידות הקרנות שבניהולם.
מנהלי הקרנות, בתיאום עם הרשות, קיבלו על עצמם להפחית את דמי הניהול בכל קרן שבניהולם כתוצאה מהפחתת התשלומים בגין עמלת ההפצה עבור אותה קרן, וזאת לתקופה של חצי שנה. בתום תקופה זו התחרות בענף צפויה להביא להתבססות דמי הניהול בנקודת שיווי משקל חדשה המגלמת את השינויים שחלו בגובה העמלות והדינמיקה שמנעה עלייה בדמי הניהול לפני ההפחתה צפויה להישמר בנקודת שיווי המשקל החדשה שנוצרה.
למהלך שתי מטרות נוספות: הסרת חסמים בפני מנהלי קרנות, ולכשיתאפשר הדבר גם כלפי מנהלי קרנות זרות, שמבקשים להציע מוצרים בדמי ניהול נמוכים במיוחד והקטנת פוטנציאל ניגוד העניינים בייעוץ על-ידי קביעת עמלה אחידה לקרנות נאמנות מנייתיות ולקרנות אחרות שאינן סולידיות.
שריד להמלצות בכר
בשנת 2005 אישרה הכנסת חקיקה שתכליתה יישום המלצות ועדת בכר. בחקיקה זו, נקבע, בין היתר, מודל תגמול בתחום הפצת קרנות הנאמנות, המבוסס על תשלום עמלות הפצה בידי מנהלי הקרנות לבנקים המפיצים את קרנות הנאמנות (בשונה ממודל התגמול הנהוג לגבי ניירות ערך, המבוסס על תשלום בידי המשקיעים).
בתקנות המסדירות כיום נושא זה, קבועים שיעורים מרביים של העמלה אותה רשאי מפיץ לגבות ממנהל קרן, ורשאי מנהל קרן לשלם למפיץ, ביחס לארבעה סוגים של קרנות: 0.8% לקרנות מנייתיות, 0.25% לקרנות סולידיות (אג"ח ממשלתי לטווח של עד שנתיים), 0.125% לקרנות כספיות ו-0.4% לשאר הקרנות. בפועל כל הבנקים גובים את השיעור המרבי ועל כן למעשה קובעות התקנות את שיעורי העמלות הנהוגים בענף.
מבדיקה שנעשתה ברשות ניירות ערך עולה כי עמלות ההפצה בשיעורן הנוכחי מהוות חסם משמעותי בפני הפחתת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. כך למשל, מנהל קרן מנייתית המחויב כיום בתשלום לבנק המפיץ את יחידותיו בשיעור של 0.8% לשנה משווי היחידות המוחזקות באמצעותו למעשה מנוע מלקבוע את שכרו בשיעור הנמוך משיעור זה. בקרנות כספיות, בהן רגישותו של המשקיע לדמי הניהול גבוהה במיוחד, מהווים תשלומי מנהל הקרן לבנקים כשלושה רבעים בממוצע מכלל הכנסותיהם מדמי הניהול. אפקטיביות ההפחתה של עמלות ההפצה על גובה דמי הניהול הוכחה בעבר באופן מובהק, כאשר עם הטלת האיסור על גביית עמלת הפצה בקרנות מחקות מנייתיות בתחילת שנת 2008, ירד שיעור דמי הניהול הממוצע בהן לכ-0.18%, לעומת כ-2.8% בקרנות המנייתיות שמנהליהן משלמים עמלת הפצה של 0.8%.
נוסף על ההיבט של עלויות המוצר למשקיע, מצב בו בהתאם לשיעורים הנהוגים היום, בנק עשוי להיות מתוגמל בשיעור כפול ביחס לקרן מנייתית לעומת קרן אחרת שעשויה להיות מאופיינת בפרופיל סיכון דומה (למשל קרן המתמחה בהשקעה באג"ח בסיכון גבוה) מגלם בחובו פוטנציאל
ניגוד עניינים גבוה וספק אם יש לו הצדקה עניינית.