דוח מבקר המדינה (54א') לשנת 2003, שפרסם המבקר, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג (יום ג', 30.9.03), מגלה ליקויים מדאיגים בפעילות מערכת הביטחון, בתעשיות הביטחוניות, ובכמה מוסדות וחברות ציבוריות גדולות.

הדוח הוגש על-ידי המבקר, אליעזר גולדברג, לידי יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, ונשיא המדינה, משה קצב. המבקר ציין, כי מדובר בדוח מצונזר, שכן חלקים חשובים יותר מהדוח לא ייראו אור, בשל רגישותם הביטחונית. גם כך, מגלה המבקר ליקויים חמורים. בין היתר הוא קובע, כי מערכת הביטחון אינה מוכנה כראוי לטרור עולמי, וכי ביטחונם של נוסעים ישראלים אינו מובטח כראוי.

המבקר אמר בעת הגשת הדוח: "אינני מקבל את הטענה שבגלל אילוצים תקציביים דברים אינם מטופלים כהלכה, שכן אז הייתי צריך לסגור את המשרד וללכת הביתה, כי על כל נושא אפשר לומר שהכל נובע משאלת תקציב - ולא כך היא. יש גם עניין של התנהלות".

המבקר הדגיש: "במרכז הדוח ביקורת בזמן אמת של נושאים ביטחוניים בוערים... קיימים פערים גדולים באפודי מגן וקסדות מן המצאי לצרכים במלחמה כוללת והעימות מול הפלשתינים. יש ליקויים בשימור כולל של אפודים לחיילות, הטיפול המערכתי בנושא זה די לוקה בחסר".

להלן נביא כמה פרטים חשובים מהדוח. חלקים גדולים נוספים מובאים ברשימות נפרדות [ראו קישורים]:

- ליקויים בשב"כ - מערכת האבטחה על שלוחותיו בעולם, נדרש לעמוד בכל עת בכוננות המירבית, שכן בהיעדר מודיעין התרעתי ממוקד, עלול להתרחש מיניה וביה וכדי לסכלו נדרשת הכוננות המתמדת. המבקר מגלה בדוח, כי התגלו יקויים בשב"כ, בתחום זה, בעיקר בשלושה תחומים מרכזיים: הממשלה לא עידכנה את מכלול החלטותי הנוגעות לאבטחה בארץ ובעולם, חרף שינויים מהותיים במציאות ובצורכי האבטחה, וזאת למרות יוזמות מצד השב"כ והמלצות ועדות ממלכתיות; יחסי הגמלין בין השב"כ למשרד התחבורה אינם מוסדרים, וקיימת אי-בהירות בשאלה מי נושא באחריות הכוללת; ריבוי הגופים המונחים בידי היחידה והיקף האיומים לא קיבלו ביטוי הולם במבנה היחידה ובתשומות שלה.

- מחסור בתחמושת כבדה - אחד הגילויים החמורים הינו המחסור בתחמושת בצה"ל. מתברר, כי צה"ל פועל במשך שנים לא תוכנית הצטיידות ברת-תוקף. צה"ל, מגלה המבקר, מחזיק מלאי תחמושת כבדה בכמות הנמוכה מזו שנקבעה בהנחיות להצטיידות. "קיים חוסר ברוב סוגי הפריטים, בהשוואה ליעדי ההיערכות". ואולם, קובע המבקר, אין כל ודאות שחוסר זה הינו אמיתי בהשוואה לצרכים הריאליים, בהתחשב במציאות האסטרטגית והתפיסה המבצעית העדכנית. "ראוי לסיים בהקדם את עבודת המטה לגיבוש תרחיש ייחוס חדש ולאישורו, לקבוע על-פיו יעדי היערכות מעודכנים לתחמושת כבדה, כדי שניתן יהיה לתכנן את ההצטיידות בתחמושת כבדה לשעת חירום, על-פי הצרכים הריאליים ותוך ניצול יעיל של המשאבים".

- מחסור חמור באפודי מגן וקסדות – המבקר מגלה, כי למרות ההתרעות, עדיין קיים מחסור חמור במיגון אישי לחיילים, שוטרים ואזרחים, לרבות קסדות ואפודי מגן. לוחמות נשלחות לפעילות מבצעית, ללא אפודי מגן מתאימים. התקציב הנדרש עתה בדחיפות למטרה זו הוא 554 מיליון ש"ח. בינואר 2003, חסרו אלפי אפודים נגד קליעים, המהווים כ-50% מסך הצרכים שהוגדרו בידי צה"ל באותו מועד [נשיא המדינה, משה קצב, הביע זעזוע מגילויי המבקר בנושא זה].

- ערכות מגן – למרות שמבקר המדינה התריע כבר לפני 12 שנה, ומאז התריע פעם אחר פעם, לא תוקצב כראוי סעיף התגוננות אזרחית. בגלל סיבה זו, ביזבז המשק מאות מיליוני ש"ח על ערכות מגן בעת המתיחות עם עירק.

- טיפול לקוי בקבלת תרומות ובהקצאת הכספים - צה"ל מגייס תרומות בהיקף כספי גדול, המגיע לכ-150 מיליון ש"ח בשנה. גיוס התרומות נעשה ללא תיאום בין הגופים העוסקים בכך: אכ"א, אג"ת, משרד הביטחון, אל"ח, קרן לב"י; אלפי פריטים ניתנו ליחידות בלי שדווח על כך; לא נערך רישום מסודר של התרומות שהתקבלו וכן לא נמצאו רישומים נכונים של מקבלי התרומות;

- סיכונים בטנק המרכבה ובג'יפ הסופה - המבקר קובע, כי טנק המרכבה אינו ממוגן כראוי מפני הסיכונים. המבקר מציין, כי המיגון פותח בזמנו לפני שצה"ל בחן את כלל הצרכים הנובעים מהאיומים על הכלי. מנהלת טנק המרכבה עבדה, במידה רבה, במנותק מגורמי המטכ"ל ומפקדת זרוע היבשה (מז"י), וגם הסיכונים השתנו במידה ניכרת [הכוונה, כנראה, לסיכונים ממטענים, י.י.]. המבקר קובע עוד, כי ג'יפ הסופה אינו ממוגן כראוי, ביחס לתקן שנקבע.

- חריגות קשות בתקציב צה"ל - המבקר מגלה בדוח, כי צה"ל פועל על-פי תכנית עבודה החורגת ממסגרת המקורות שהועמדו לרשותו. מחמת זאת, מגיע צה"ל למצב שבו הוא נאלץ להקפיא הזרמת כספים לפרויקטים. אלא שהדבר נעשה בדרך של הקפאה כללית, מה שגורם לחסימה טכנית של סכומי כסף בסעיפי תקציב של גופים/פרויקטים בהם לא היו חריגות.

- אי-סדרים בניהול תכנית א' - תכנית ענקית של צה"ל, בנוגע לפרויקט מסויים [שאותו לא ניתן לחשוף], מתנהלת תוך אי-סדרים חמורים. המדובר בתכנית בהיקף של מאות מיליוני ש"ח, בכל אחת מהשנים 2006-2002. התכנית אושרה על-ידי הרמטכ"ל לחמש שנים - מבלי שנערכו דיונים כדבעי לקביעת סדרי עדיפויות, למרות שהתכנית תוכננה לתשע שנים.

- צה"ל עוזר להתיישבות, באופן בלתי תקין - צה"ל מפעיל מערכת שנועדה לסייע לרשויות מקומיות. התקציב הכולל הוא כ-28 מיליון ש"ח לשנה. אלא שמערכת זו, הכפופה לשר הביטחון, סייעה לרשויות מקומיות וליישובים מסויימים לא רק בענייני אבטחה, אלא גם בהקמת פרויקטים, כמו הקמת גשר לצרכים חקלאיים.

- ליקויים במערכת הכבאות וההצלה למצבי חירום - הקמת מערכת הכבאות וההצלה התעכבה שנים רבות, וגם לאחר שהחלה לפעול - היא אינה מקיימת יחסי גומלין עם פיקוד העורף. אין תורת הפעלה משותפת, טרם נקבעה סופית מסגרת הפעלתה בחירום, ובכלל: רק כ-14% מחיילי יחידות התגבור הוכשרו לתפקידם.

- עוטף ירושלים - במסגרת שלב א', אמורה היתה להסתיים עד יולי 2003 הקמתו של קטע המכשול באורך 24 ק"מ. התוואי בקטע המזרחי של המכשול בעוטף ירושלים, שאורכו כ-72 ק"מ עדיין לא אושר על-ידי ועדת השרים, וממילא לא הועמד תקציב ולא נקבע לוח זמנים לביצועו. המבקר קובע, כי ליקויים מרכזיים, שעליהם התריעה הביקורת הקודמת (מ-2002) לא תוקנו.

- אי סדרים בתשלומים לנפגעי פעולות איבה - המבקר מצא כי המוסד לביטוח לאומי משלם פיצויים לנפגעי פעולות איבה, באמצעות סניפיו, באופן בלתי שיוויוני. המבקר קובע, כי יש חוסר אחידות בטיפול בנפגעים ביחס לכללים הנהוגים במערכת הביטחון, כך שהתוצאה הסופית היא הפלייה בין דם לדם. המבקר ממליץ לאחד בין שני גופים אלה, על-מנת להבטיח אחידות ושיוויון.

- המדינה העניקה מתנות לבתי הזיקוק - המדינה העניקה נכסים לחברת בתי הזיקוק - חברה ממשלתית, שעם בעליה (26%) נמנית קבוצת יולי עופר. זכיונה של בתי הזיקוק בתי הזיקוק היה אמור לפקוע באוקטובר 2003. ואולם, בניגוד לכל היגיון כלכלי ובניגוד לטובת הציבור, הוענקה לבתי הזיקוק, ללא תמורה, האפשרות להפעיל את בתי הזיקוק לתקופה של 25 שנים נוספות.

- חשש לעבירות בעסקי פי גלילות - החברה החליטה להקים באשדוד שלושה מיכלים, בעלות של 66 מיליוני ש"ח. ואולם, העלות הסופית הגיעה ל-86 מיליון ש"ח. המבקר קובע: "התמורה המצטיירת מהצגת אומדן העלויות של הקמת המיכלים בפני דירקטוריון החברה, מעוררת חשש כי התוכנית שהוגשה לחברי הדירקטוריון התבססה על נתונים חסרים ותחשיבים בלתי מדוייקים, באופן שהיה בו כדי להטעות את הדירקטוריון בבואו לקבל החלטה על כדאיות ההשקעה בפרויקט.

"במהלך הבחירה של הקבלן הזוכה במכרז הסגור נפלו פגמים חמורים. הצטברות הממצאים מעוררת חשש, שהנהלת החברה פעלה באופן שאינו מתיישב עם חובת הזהירות כלפי החברה". באופן ספציפי יותר, מפנה המבקר אצבע מאשימה כלפי מנכ"ל החברה, ש-"הציג בפני הדירקטוריון מצג על כדאיות ההשקעה במיכלי האחסון במסוף אשדוד שהיה בו כדי להטעות".

תגובת דובר צה"ל לדוח המבקר

"דוח מבקר המדינה 54א' עוסק בהרחבה בנושאים וסוגיות הקשורים לצה"ל ומעלה נקודות חשובות, הדורשות שיפור או תיקון. צה"ל מתייחס לדוח כאל כלי חשוב לשיפור וייעול ההתנהלות התקינה של צה"ל. מתקיים שיתוף פעולה לאורך התהליך בביצוע הביקורת, בטיפול ביישום ובהסקת המסקנות מיישום הלקחים.

"הדוח מתפרסם לאחר שלוש שנות לחימה עזה בתשתיות הטרור שביהודה שומרון ועזה, ולאחר שבשנה האחרונה היה צה"ל מעורב בהכנת העורף לאפשרות של איום כתוצאה מהמלחמה האמריקנית בעירק. בנוסף, חשוב לציין כי בימים אלה נמצא צה"ל בתהליך של שינוי אסטרטגי.

"על-רקע קיצוץ תקציבי דרסטי, שהתרחש במהלך השנה, נקודות רבות בדוח משקפות את השפעת היקף ומשך הלחימה, בהיבט של הסטת משאבים רבים עבור הלחימה, כמו גם את המצוקה התקציבית שבה צה"ל נתון, דבר המטיל אילוצים רבים על המציאות שבה צה"ל פועל.

"צה"ל לומד ומפיק לקחים מכל ממצא בדוח המבקר, נמצא בעיצומו של תהליך יישום ההמלצות ברמות השונות, ברמה הנקודתית כמתבקש מהדוח ובמטרה למנוע הישנות המקרים בתחומים אחרים. תהליכים אלה הינם ארוכי טווח וכחלק מהתכנית הרב-שנתית ("קלע 2008")".