|
לבהר-שרון. ביהמ"ש הוא הפוסק הסופי
|
|
|
|
|
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות לבהר-שרון, התערבה בצורה נדירה בחוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט. לדברי לבהר-שרון (29.11.12), ההיגיון מחייב התערבות זו.
ודים רוזנברג נפגע בתאונת עבודה בשנת 2004, בהיותו בן 29, ונותר משותק כמעט בכל גופו. פרופ' רביד מונה בידי בית המשפט להאריך את תוחלת חייו של רוזנברג לצורך קביעת הפיצוי שיקבל. לדברי רביד, תוחלת החיים של אדם רגיל בן 29 היא 50 שנה, אך מאחר שרוזנברג היה מכור לסמים ומעשן כבד בזמן התאונה - תוחלת החיים שלו מסתכמת ב-16 שנים בלבד לאחר התאונה.
"ככלל לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות-דעתו של מומחה רפואי שאותו מינה, ואולם בית המשפט הוא הפוסק הסופי גם בשאלות הרפואיות שנמסרו למומחה, ובמקרים מסויימים ניתן לסטות מחוות דעת מומחה, גם מומחה שמונה על-ידי בית המשפט, במיוחד אם לא מדובר בסטייה מן הממצאים הרפואיים 'הטהורים' שקבע המומחה", אומרת לבהר-שרון. "בבואו של בית המשפט לקבוע את שיעור קיצור תוחלת החיים בשל גורמים כאלו ואחרים, מחובתו לבחון את חוות דעת המומחה, כדי להתחקות אחר הסיבות שהובילו למסקנות אליהן הגיע המומחה".
במקרה הנדון, אומרת לבהר-שרון, אחד הגורמים אותם ציין רביד הוא שנרקומנים חשופים יותר לתאונות ולפיכך תוחלת החיים שלהם קצרה יותר. ואולם, מאחר שרוזנברג מרותק לחלוטין למיטתו, מצטמצם הסיכון לתאונות. "דווקא התאונה המצערת שאירעה לתובע, 'הצילה' אותו מהסכנות הצפויות בדרך כלל למכורי הסמים הקשים ולקיצור תוחלת החיים שלהם", אומרת לבהר-שרון. לאור זאת נקבע, כי תוחלת החיים של רוזנברג היא 21 שנים מיום התאונה.