שפירא בעקבות קיפלינג

שירו הנודע של רודיארד קיפלינג "אם" ("If") היווה השראה למבקר המדינה, יוסף שפירא, אשר כתב את הגירסה שלו לאותן שורות המסתיימות ב"שלך הארץ וכל אשר בעולם / ויתרה מזאת, בני, תהיה אדם". בגירסה של שפירא, המטרה צנועה יותר: להיות מבקר. את הדברים הוא הקריא לראשונה בהרמת כוסית של עובדי משרדו בראש השנה, ממש עם כניסתו לתפקיד, ולאחרונה הועלו לאתר של המשרד. בהחלט ניתן לראות בכך קו מנחה אליו ישאף שפירא בשבע שנותיו בתפקיד, וגם רמזים לאופן בו הוא רואה הן את עבודת הביקורת והן את הדוחות שבעקבותיה.

אם נוכל לתת מעצמנו ללא חשבון,

שירות יעיל לכל הפונים אלינו.

אם נפיק מתוכנו את מיטב הכשרון,

עד כי אחרון המבוקרים יבין את דוחותינו.

אם בבוקר יום סגריר או בצהרי יום קיץ

נסכין לקיים עימו דיון ארוך במלוא המרץ,

אם נדע כאשר נחוץ לשים החיץ,

למען יישמרו במהלכו כבוד אדם ודרך ארץ.

אם נדע לעמוד באומץ ובלי מורך,

על עקרונות ברזל אותם כל אגף דורש.

אם מעת לעת נרפה לפי הצורך,

רגישים וערים למה שמסביבנו מתרחש.

אם נשכיל להנחיל מלבד עקרונות וידע,

גם שאר-רוח החורג מאופק צר.

אם נטעה חלילה ואת ראשנו לא נאבדה,

ובקלות טבעית נצא מן המצר.

אם אל מול ציבור וכל לוטשי העיניים,

נרגיש בנוח בלי להראות מלאכותיים.

אם נוכל בלי לצרום אוזניים,

לשלב אף שנינות והומור דק ואיכותיים.

אם אל מול מתלונן מחציף פנים ומשתולל,

נכבוש יצרנו ובאיפוק נגיב.

אם ביד רמה נגיש דוח בלי בו להתעלל,

אך נדע מתי נכון גם להקשיב.

אם ביד אחת פטיש מבקר נפעיל,

ומאידך-גיסא בנועם הליכות נרגיע.

אם כל חטיבה תראה לאחיותיה דוגמה אישית ובכך תוביל,

אך תדע בעצמה לקבל ביקורת כשמגיע.

אם, בלימודים שוויון וצדק נחשבו בעינינו העיקר,

ואת זכויות האדם שיננו.

אם אחרי שנים הגענו להיות צוות המבקר,

ולא שכחנו כי אף אנו אזרח היינו.

אם נזכור, שהמבוקר הוא קודם כל אדם,
ותתייחסו אליו כמו היה בנכם.

אם תענו לצו-הלב כמו לצו-הדם,

יוכלו בלב שקט לומר לנו: אכן מבקר הנכם!