|   15:07:40
  עידן יוסף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
סוכנות ראש
עריכת הסכמי ממון: השלבים המומלצים בדרך להסכם מוצלח
כתיבת המומחים
עו"ד גיל קראוס דורג ב-DUNS100 כאחד המשרדים הבולטים בביטוח לאומי

נתניהו: ליבי יוצא לאוכלוסיית האוטיסטים

הממשלה תייעל מנגנוני טיפול באוטיסטים מנכ"לים של משרדים ממשלתיים ידונו בתיאום בין משרדי הממשלה ובשיפור המענים הניתנים כיום
07/01/2013  |   עידן יוסף   |   חדשות   |   תגובות
האוטיסטים נדרשים ליחס מיוחד [צילום: AP]

   עופר וולפסון
ועדה תבחן צרכי האוטיסטים בישראל

צוות בין-משרדי בדרג מנכ"לים שהקימה הממשלה (6.1.13) יבחן את הצורך בתיקון חקיקה באופן שייטיב עם אוכלוסיית האוטיסטים. הצוות מוקם על-רקע הגידול המשמעותי במספר הילדים המאובחנים מדי שנה על הרצף האוטיסטי ומתוך רצון לקדם את מתן המענים הדרושים להם.

הצוות ידון בדרכים לייעול מנגנונים ותהליכים בפעולת משרדי הממשלה העוסקים בתחום, ובאופן בו יש לפעול לשיפור התיאום הבין-משרדי. בתחילת עבודתו יוגדרו הצרכים המרכזיים של האוטיסטים בישראל ובני משפחותיהם, ויידונו אופני הפעולה המרכזיים הדרושים לשם מתן מענה לצרכים ותקצובם.

בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ויהיו חברים בו מנכ"לי המשרדים הבאים: החינוך, הבריאות והאוצר או נציג מטעמם, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי או נציג מטעמו וכן סמנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציג מטעמו.

אל הדיונים יזומנו ארגונים וגורמים נוספים להצגת עמדות בנושא, שיאפשרו לגבש המלצות בתוך 60 יום, עם אפשרות הארכה ל-75 ימים, שיוגשו למנכ"ל משרד ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "ליבי יוצא לאוכלוסיית האוטיסטים ולבני משפחותיהם, והממשלה מחויבת למצוא את המענה הראוי לצרכיהם. הקמת הצוות הוא צעד מבורך וחשוב, צעד אנושי שנועד לסייע לצרכים הייחודיים של אוכלוסיה זאת".
הצעה להחלטה: צוות לבחינת סוגיית הטיפול באנשים עם אוטיזם
צוות לבחינת סוגיית הטיפול באנשים עם אוטיזם יגיש מסקנותיו בעוד חודשיים
הטיפול בלוקים באוטיזם
‫דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 -‬ אוטיזם, המכונה גם הפרעה אוטיסטית, הוא לקות הפוגעת ביכולת לקלוט מסרים מן הזולת ולפתח קשרים הדדיים באופן תקין. מידת החומרה משתנה מאדם לאדם, ולכן נוהגים לדבר על קשת רחבה של הפרעות אוטיסטיות (להלן - הספקטרום האוטיסטי ). אוטיזם נחשב לקות קשה ומורכבת, ואולם אבחון הלקות בגיל הרך, הפעלת תכניות טיפוליות מוקדם ככל האפשר ומתן הדרכה ותמיכה להורים בהתמודדות עם הקשיים שבגידולו - יכולים לסייע למשפחתו להתמודד עם הקשיים שבטיפולו, לתרום רבות לקידומו של האוטיסט, להביאו לידי שיפור ומיצוי של יכולותיו, ואף לאפשר לחלקם להשתלב בהמשך בחברה ובעבודה. מחקרים ונתונים סטטיסטיים במדינות המערב מראים ששיעור הילדים הלוקים באוטיזם גדל בכל שנה. שיעור המאובחנים כאוטיסטים בארץ עדיין נמוך ביחס לשיעורם בעולם - בשנת 2007 עמדה שכיחות המאובחנים כאוטיסטים בארץ על 1:214 (0.47% מכלל הלידות), בעוד ששכיחותם בעולם עמדה על כ-1:150 (0.67%). כ-80% מהאוטיסטים הם בנים; וכ-60%-80% מהלוקים באוטיזם לוקים גם בפיגור שכלי ברמות שונות. על מתן השירותים לאוטיסטים מופקדים כמה גופים ממשלתיים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה); משרד הבריאות; המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) ומשרד החינוך (להלן - המשרדים). כמו כן קיימים בארץ עמותות וגופים פרטיים הפועלים לקידום זכויותיהם של הלוקים באוטיזם ולשיפור השירותים הניתנים להם ולמשפחותיהם; חלק מהשירותים שהמשרדים האמורים מעניקים ללוקים באוטיזם ניתן באמצעות עמותות וגופים אלו. פעולות הביקורת בחודשים פברואר-אוגוסט 2011 בדק משרד מבקר המדינה את סדרי הטיפול של משרדי הרווחה והבריאות במתן שירותים ללוקים באוטיזם. הנושאים שנבדקו הם: תיאום בין-משרדי של מערך הטיפול באוטיסטים; המידע הקיים על היקף אוכלוסייה זו בישראל; פעולות שננקטו לאיתור הלוקים באוטיזם; הליך ההכרה בלקות לצורך מתן השירותים; סל השירותים הניתן בידי אותם המשרדים ודרכי הפיקוח על נתינתו. הבדיקה נעשתה במשרדי הרווחה והבריאות, ובדיקות השלמה נעשו במל"ל ובמשרד החינוך. עיקרי הממצאים ריכוז מערך הטיפול באוטיסטים 1. היעדר גורם שיוביל את מערך הטיפול באוטיסטים: כדי שיתקיים טיפול יעיל באוטיסטים נדרש תיאום ושיתוף פעולה מוסדר בין המשרדים המופקדים על הנושא. ואכן, דוח שהכין צוות לתכנון שירותים לאוטיסטים באוקטובר 2000 המליץ למנות צוות בין-משרדי קבוע שיופקד על בירור הנושאים המשותפים ועל התיאום ושיתוף הפעולה ביניהם. בבדיקה הועלה שאין כל גוף מוביל שינהיג וירכז את הטיפול באוטיסטים מתוך ראייה מקיפה של צורכי הלוקים באוטיזם ובני משפחותיהם. גוף מתאם כזה יכול היה לסייע בגיבוש פתרונות בין-תחומיים כוללים ובקביעת מדיניות טיפולית מוסכמת. ולא זו בלבד שאין כל גוף כזה, אף לא קיים פורום הידברות, מעין "שולחן עגול" שבו משתתפים כל המשרדים המעורבים בטיפול, לצורך תיאום בין המשרדים וקביעת מדיניות מוסכמת. הדבר פוגם ביכולת התכנון של מערך השירותים ובטיבם. 2. היעדר מאגר נתונים: איסוף מרוכז ושיטתי של נתונים עדכניים ואמינים יש בו כדי לתרום לייעול ולשיפור ההיערכות של כל הגופים העוסקים בתחום הטיפול באוטיסטים. הועלה שאין בישראל מאגר נתונים על הלוקים באוטיזם, ואין נתונים כוללים על ההיקף של אוכלוסייה זו; קיימים רק נתונים חלקיים שאותם מרכזים המשרדים השונים בהסתמך על השירותים שהם מעניקים לאוטיסטים. ואולם הועלה שלא לכל המשרדים יש נתונים מלאים גם על כך. כן הועלה שהגופים המעורבים בטיפול באוטיסטים לא הסדירו העברת נתונים הדדית. 3. ריבוי הגורמים הקשורים בהכרה בלקות: בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות ממלכתי), אחראי משרד הבריאות למתן שירותי אבחון לצורך הכרה באוטיזם. ביוני 2007 פרסם מנכ"ל משרד הבריאות דאז נוהל בנוגע להליך "אבחון ילדים הסובלים מאוטיזם PDD (הספקטרום האוטיסטי)" (להלן - אבחון משולב), ובו נקבע שרק אבחון שיעמוד בתנאים שנקבעו בנוהל יהיה קביל במוסדות המדינה לצורך הענקת זכויות המגיעות למאובחנים בלקות זאת. על פי הוראה של ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות ייעשה האבחון המשולב באמצעות קופות החולים (להלן - קופו"ח), במכונים להתפתחות הילד וביחידות להתפתחות הילד שקיבלו הכרה של משרד הבריאות. ואולם, גם לאחר הוראת ראש מינהל רפואה היו הורים שנתקלו בקשיים לביצוע האבחון המשולב במכונים להתפתחות הילד. יתרה מזאת - לצורך קבלת שירותים וזכויות ממשרדי הרווחה, הבריאות והמל"ל נדרשים הנזקק ומשפחתו, לאחר ביצוע האבחון המשולב, להטריח את עצמם ולפנות לכל משרד בנפרד כדי לעבור הליך של אישור תוצאות האבחון והכרה בלקות. פעולות משרד הרווחה על הטיפול בלוקים באוטיזם במשרד הרווחה מופקד השירות לטיפול באדם עם אוטיזם (להלן - השירות). תפקיד השירות להציע פתרונות מספקים לצורכיהם של האוטיסטים. 1. מעונות יום שיקומיים: בהתאם לחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000, (להלן - חוק מעונות יום שיקומיים) אחראים משרדי הרווחה והבריאות כאחד להשמת פעוטות עד גיל שלוש שיש להם מוגבלות, כהגדרתה בחוק זה, במעונות יום שיקומיים. מעון יום שיקומי נועד לתת לאותם פעוטות (ובהם גם אלו הלוקים באוטיזם), מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה. ביוני 2011 פעלו 24 מעונות יום שיקומיים ייעודיים לאוטיסטים שהופעלו בידי 13 עמותות או גופים פרטיים (להלן - גופים מפעילים), כאשר משרדי הרווחה והבריאות אחראים לרישוי ולפיקוח עליהם. בפועל עוסק משרד הרווחה בכל הקשור להקמתם של המעונות, לרישוים ולהשמת הפעוטות בהם; משרד הבריאות עוסק בנושאים הקשורים למתן סל בריאות מקדם לפעוטות שהושמו באותם המעונות (ראו להלן). להלן תמצית הממצאים הנוגעים להשמת הלוקים באוטיזם במעונות אלו, לרישוי המעונות ולפיקוח עליהם. (א) השמה במעון: הזכות להשמת פעוט במעון יום שיקומי מעוגנת בחוק מעונות יום שיקומיים. למרות זאת, בסוף מאי 2011 לא ניתן מענה ל-75 מתוך 398 (19%) פעוטות הלוקים באוטיזם שמשפחותיהם פנו למשרד הרווחה בשל מחסור במקומות. 25% מהפעוטות שלא ניתן להם מענה המתינו להשמה עוד לפני סוף מרץ 2011, ו-8% מהממתינים כבר לא יהיו זכאים למעון יום שיקומי בשנה הבאה. יתר על כן - ככלל מהפעוטות שלא זכו למעון יום שיקומי נמנע גם סל בריאות מקדם (ראו להלן). (ב) רישוי מעונות יום שיקומיים ייעודיים לאוטיסטים והפיקוח עליהם: חוק מעונות יום שיקומיים מחייב קבלת רישיון לניהול מעון. מתן שירותים באמצעות גופים חיצוניים מחייב את המשרד המממן את השירות לפקח על נותני השירותים, כדי לבחון את טיב הטיפול הניתן, ולהבטיח ניצול נאות ומיטבי של התקציב שהוקצה לכך. באוגוסט 2008 נקבעו תקנות המסדירות את הליכי הרישוי, אך במועד סיום הביקורת, שלוש שנים לאחר מכן, רק למפעיל מעון אחד היה רישיון תקף, ויתרם - 23 מעונות, פעלו ללא רישיון. יתר על כן, השירות לא קבע נהלים המסדירים את הליך הפיקוח על מעונות היום השיקומיים - נושאי הפיקוח, דרך ביצועו ותדירותו. השירות גם לא בדק באופן שיטתי אם כוח האדם שהמעון התחייב להעסיקו אכן מועסק בפועל, ואם יש לו הכשרה כנדרש. כמו כן לא פיקח על ההסעות של הפעוטות למעונות היום השיקומיים כפי שנדרש בחוות דעתו של יועץ משפטי של המשרד. בשנת 2010 לא קיים השירות פיקוח כלשהו ב-17% מהמעונות שפעלו, וב-67% ממעונות נוספים התקיים ביקור פיקוח אחד בלבד במהלך אותה שנה. (ג) גביית תשלומי הורים בידי גופים המפעילים מעונות: לפי הנחיית מנכ"ל משרד הרווחה מאוגוסט 2008 ניתן לגבות דמי השתתפות מהורים במעונות יום שיקומיים ייעודיים לאוטיסטים רק בעבור שירותים שאינם ממומנים בידי משרדי הרווחה והבריאות (להלן - שירותים נוספים). עם זאת הנחה המנכ"ל שהשירותים הנוספים יינתנו לכל הילדים השוהים במעון ולא רק לילדי ההורים ששילמו בעדם. במועד הביקורת לא היה בידי השירות שבמשרד הרווחה מידע מלא ומפורט כמה גופים (מתוך 13 הגופים המפעילים את המעונות) גובים דמי השתתפות הורים, מהו סכום הגבייה ומהן מטרותיה. השירות גם לא בדק אם תשלומי ההורים אכן מממנים שירותים נוספים בלבד, ואם הם ניתנים לכל הילדים במעון. יצוין כי על אף שהאחריות להפעלת מעונות היום השיקומיים מוטלת על משרדי הרווחה והבריאות כאחד, מנוסח הנחייתו של מנכ"ל משרד הרווחה עולה שההנחיה לא ניתנה בתיאום עם משרד הבריאות. מנתונים שריכז השירות לבקשת משרד מבקר המדינה באוגוסט 2011 הועלה שב-62.5% מהמעונות גבה הגוף המפעיל מההורים תשלום חודשי: במעון אחד 552 ש"ח, וב-14 מעונות אחרים 700 ש"ח. 2. דיור חוץ-ביתי: מסגרות לדיור חוץ-ביתי לאוטיסטים נועדו לשמש בית למי שאינם מסוגלים להמשיך ולשהות בביתם (להלן - דיור חוץ-ביתי או הוסטל). ביוני 2011 פעלו 34 הוסטלים ייעודיים לאוטיסטים שהופעלו באמצעות תשעה גופים מפעילים. השירות שבמשרד הרווחה אחראי לרישוי ההוסטלים ולפיקוח עליהם. (א) תכנון רב-שנתי לפתיחת הוסטלים: משרד הרווחה מפרסם מכרז לבחירת הגוף שיקים ויפעיל את ההוסטל. הגופים המפעילים ביקשו ממשרד הרווחה לשריין תקציב למימון הדיירים שיופנו על ידו, כדי שיהיה להם די זמן להיערך ולהציע במכרז מבנה קבע עתידי. מתכונת זאת של מתן פתרונות לטווח הארוך מחייבת תכנון רב-שנתי מוקדם, מיפוי צרכים עתידיים ותיאום עם משרד האוצר, כדי שיאפשר למשרד הרווחה לתקצב מכסות עתידיות. כבר בסוף שנת 2008, בדיון שנערך בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה, הועלה הצורך בבניית תכנית חומש בנושא. ואולם רק באוקטובר 2010, כשנתיים לאחר מכן, פנה המשרד לגוף חיצוני שיערוך תחזית לדיור חוץ-ביתי לאוטיסטים שתתבסס על המגמות בדפוסי השימוש בו בשנים האחרונות. במועד סיום הביקורת, כשנתיים ושמונה חודשים לאחר שהועלה הצורך בבניית תכנית החומש, טרם הוגש למשרד דוח מסכם בנושא. (ב) רישוי הוסטלים והפיקוח עליהם: על פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 ותקנותיו - בעלות על מעון וניהולו מחייבים קבלת רישיון משר הרווחה. למרות זאת, ביוני 2011 לא היה רישיון תקף ל-68% מתוך 34 ההוסטלים הייעודיים לאוטיסטים שהיו באחריות השירות. אשר לפיקוח - לפי נוהלי השירות המסדירים את הפעלתו של הוסטל יש לפקח עליו אחת לחודשיים עד חודשיים וחצי. הועלה שבשנת 2010 - ב-76% הוסטלים שבאחריות השירות הייתה תדירות ביקורי הפיקוח נמוכה מהנדרש. בדיקת רואי חשבון חיצונים שנעשתה לבקשת משרד הרווחה באמצע שנת 2010, העלתה חשש לעיוותים בתשלום השכר לעובדים של גוף שהפעיל כמחצית מההוסטלים. ואולם, במועד סיום הביקורת באוגוסט 2011, כשנה לאחר מכן, עדין לא סיים משרד הרווחה לבחון את הממצאים שהועלו. (ג) גביית תשלומי הורים בידי גופים המפעילים הוסטלים: באפריל 2007 אימץ מנכ"ל משרד הרווחה דאז המלצות של ועדה פנים-משרדית, ולפיהן יפסיקו הגופים המפעילים דיור חוץ-ביתי את הגבייה של תשלומי ההורים באופן הדרגתי, כך שבתום 24 חודשים ישלמו ההורים רק תשלומים וולונטריים. לבקשת הגופים המפעילים נדחתה תחולת הביצוע כך שהפחתת הגבייה אמורה הייתה להתבצע בשנים 2010-2011. במועד הביקורת ביוני 2011 עדיין גבו שניים מתוך תשעת הגופים שהפעילו את ההוסטלים תשלומי הורים. ואולם, בידי השירות שבמשרד הרווחה לא היו נתונים על גובה הסכומים שנגבו וייעודם, והוא אף לא בדק באופן שוטף את עניין הגבייה והפחתתה כנדרש. מנתונים שריכז השירות ביולי 2011 לבקשת משרד מבקר המדינה, הועלה שגוף אחד שהפעיל 16 הוסטלים, שבהם שהו מחצית הדיירים שאכלסו באותו מועד את 34 ההוסטלים, גבה מבני 18 ומעלה (שהם למעלה ממחצית דייריו) כ-1,200 ש"ח לחודש. הגוף השני שהפעיל הוסטל אחד, גבה 400 ש"ח לחודש מדיירים עד גיל 18, ומבני 18 ומעלה 850 ש"ח. פעולות משרד הבריאות על הטיפול בלוקים באוטיזם מופקדת במשרד הבריאות המחלקה לטיפול בילדים אוטיסטים (להלן - המחלקה). מחלקה זו נועדה לקדם ילדים שאובחנו כמצויים בספקטרום האוטיסטי מלידתם ועד גיל 18. 1. סל בריאות מקדם: בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק מעונות יום שיקומיים, והסדרים שנקבעו בהודעה מוסכמת מטעם הצדדים לעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון (להלן - הודעה מוסכמת) - משרד הבריאות אחראי על מתן טיפולים לילדים הלוקים באוטיזם בהיקף של 14 שעות שבועיות (להלן - ש"ש) המכונים "טיפול בריאותי מקדם" (להלן - סל בריאות מקדם). לסל זה זכאים ילדים עד גיל שבע. הסל ניתן במעונות היום השיקומיים בידי הגופים המפעילים את המעונות, ובגנים הטיפוליים שבאחריות משרד החינוך על ידי עמותות (להלן - נותני שירות). בנוסף אישר משרד הבריאות לכמה נותני שירות לתת את הסל במסגרות שהם מפעילים בעצמם (להלן - מסגרת חוץ-גנית). (א) מספר הילדים שקיבלו את הסל: בידי המחלקה אין נתונים מלאים על מספר הילדים עד גיל שבע שאובחנו כלוקים באוטיזם, שהם יכולים להיות זכאים פוטנציאלים לקבלת הסל. המחלקה אינה יוזמת איתור של כל האוטיסטים הזכאים לסל, אלא רק מטפלת במימון בעבור אותם הילדים שנותני השירות דיווחו כי הם מקבלים באמצעותם את הסל. מהשוואה שעשה משרד מבקר המדינה ביוני 2011 בין נתוני משרד החינוך לנתוני משרד הבריאות הועלה כי ב-37% מ-178 כיתות גן לאוטיסטים (גן טיפולי) לא ניתן סל בריאות מקדם לילדים; בכיתות אלו שהו 35% מ-1,222 ילדי הגן שהושמו בגנים המיועדים לאוטיסטים. למשרד החינוך אין נתונים על ילדים אוטיסטים ששובצו למסגרות החינוך המיוחד המטפלות בלקויות אחרות, למשל פיגור; לפיכך סביר להניח שמספר האוטיסטים בגיל הגן הזכאים לסל בריאות מקדם ולא קיבלו אותו גדול אף יותר. משרד הבריאות מתנה את מתן סל הבריאות המקדם בכך שילד הלוקה באוטיזם ישהה במסגרת ייעודית (שיהיו בה לפחות ארבעה אוטיסטים) - דבר שאינו מתיישב לכאורה עם הקבוע בחוק מעונות יום שיקומיים, חוק ביטוח בריאות ממלכתי וההודעה המוסכמת; לפיכך - ילדים שאינם נמצאים במסגרת ייעודית אינם מקבלים את הסל (למעט מקרים חריגים שאישר משרד הבריאות, או כאלה המקבלים אותו במסגרת חוץ-גנית). כמו כן יש ילדים הלוקים באוטיזם שרמת תפקודם מאפשרת את השמתם במעונות ובגנים רגילים; גם ילדים אלו אינם זוכים לסל בריאות מקדם אלא אם כן הם מקבלים אותו באמצעות המסגרות החוץ-גניות. יצוין שבנוסף לשוהים במעונות ובגנים רגילים נעזרים במסגרות החוץ-גניות גם ילדים אחרים שלא קיבלו את הסל למשל - משום שהושמו במעונות או בגנים טיפולים ללקויות אחרות, או משום שלא הושמו במסגרות ייעודיות לאוטיסטים כאמור לעיל. ואולם ביולי 2011 פעלו שמונה מסגרות חוץ-גניות בהם ניתן הסל לכ-160 ילדים בלבד. (ב) התקשרות עם נותני סל הבריאות המקדם: משרד הבריאות לא הסדיר את הנושאים הקשורים במתן סל הבריאות המקדם והפיקוח עליו במסגרת חוזה עם נותני השירות, כדי להבטיח, בין היתר, את רמת השירותים הניתנים על ידם. (ג) העסקת כוח אדם מקצועי: משרד הבריאות מודע זה כמה שנים לקיומו של מחסור בכוח אדם מקצועי ומיומן, ולקושי של נותני השירות לגייס עובדים שיוכלו לספק לילדים את מלוא סל הטיפולים כפי שהוגדר בהנחיות משרד הבריאות. כך עלה גם מדוחות הבקרה של משרד הבריאות על נותני השירות שנעשו מאוקטובר 2010 עד יולי 2011. בשל כך יזם משרד הבריאות הצעה לנוהל שיקבע כי במקרים שנותן השירות יעסיק פחות כוח אדם מהנדרש - תקוזז עלות ההפחתה מהתשלום שיקבל. ואולם משרד הבריאות לא הוציא הליך זה מהכוח אל הפועל, גם משום שלא הסדיר את העניין בחוזה עם נותני השירות. יצוין שבאפריל 2011 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בנוגע לגובה התעריף לשעה לכוח אדם מקצועי שמשלם משרד הבריאות לנותני השירות של סל הבריאות המקדם. במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2011, טרם הסתיים הדיון בעתירה בבית המשפט העליון. (ד) פיקוח על מתן סל בריאות מקדם במעונות יום שיקומיים: (1) במשרד הבריאות פועלים שני צוותי בקרה המפקחים, כל אחד בנפרד, על מתן הטיפולים שבמסגרת סל הבריאות המקדם במעונות יום שיקומיים. הועלה שיש חפיפה וכפילות בנושאים המבוקרים בידי שני הצוותים, וכי הם אינם נפגשים באופן שוטף כדי להחליף מידע, ללבן בעיות, לתאם עמדות ולקבל החלטות משותפות. (2) במעון יום שיקומי ממומן סל הבריאות המקדם, בחלקו בידי קופו"ח והשאר בידי משרד הבריאות. הועלה שמשרד הבריאות לא עשה בקרה כספית וחשבונאית על קופו"ח בכל הקשור להעברת חלקן למעונות היום השיקומיים. בהיעדר בקרה שיטתית אין בידי המשרד מידע שיוודא שהעברת הכספים וההליכים הקשורים בהעברתם נעשים כראוי. (ה) גביית תשלומי יתר מהורי ילדים בגיל הגן: בהתאם להסדרים שנקבעו בהודעה המוסכמת מטעם הצדדים לעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון כרוך מתן סל בריאות מקדם לילדים בגיל שלוש עד שבע בהשתתפות עצמית של הורי הילדים בסכום של 552 ש"ח לחודש, והשאר ממומן בידי משרד הבריאות. צוות בקרה של משרד הבריאות העלה שבשמונה מסגרות גבו נותני השירות מההורים סכום גבוה יותר: בשבע מהם גבו 1,400 ש"ח לחודש, ובאחת 1,500 ש"ח לחודש. עד מועד סיום הביקורת לא קבע משרד הבריאות הליך למניעת גביית יתר מצד נותני השירות. 2. סל קופו"ח: בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), התשס"ט-2008 (להלן - התיקון לחוק), אחראי משרד הבריאות באמצעות קופו"ח למתן טיפול של צוות רב-מקצועי, בהיקף של שלוש ש"ש לילדים הלוקים באוטיזם עד גיל 18, למעט ילדים המממשים את זכאותם לסל בריאות מקדם (להלן - סל קופו"ח). בהחלטת הממשלה מדצמבר 2008 נקבע כי לצורך מתן שירות זה יקבלו קופו"ח בשנים 2009-2010 31 ו-14 מיליון ש"ח בשנה בהתאמה, והסכום המרבי של התוספת לשנת 2010 ייקבע בהתאם למספר הילדים שיטופלו. יצוין שתחשיב העלות של יישום מתן הסל התבסס על ההנחה ש-3,000 ילדים יטופלו בידי קופו"ח. (א) היערכות קופו"ח למתן הסל והפיקוח של משרד הבריאות על נתינתו: כבר במרץ וביולי 2009 ביקש משרד הבריאות מקופו"ח לדווח לו פעמיים בשנה על סוג הטיפולים ומספרם, וכן על מספר הילדים שקיבלו טיפול מטעמן במסגרת הסל. ואולם בתחילת אוגוסט 2011 לא היו בידי משרד הבריאות נתונים מלאים על מספר הילדים שקיבלו את סל קופו"ח בשנת 2010. מנתונים שאסף משרד הבריאות מקופו"ח לבקשת משרד מבקר המדינה בספטמבר 2011 הועלה, שבשנת 2010 היה מספר הילדים שקיבלו סל קופו"ח רחוק מהצפי של 3,000 ילדים, ועמד על 1,662 ילדים בלבד. לפי התיקון האמור בחוק - עד דצמבר 2011 יכול סל קופו"ח להינתן על ידי מטפלים מהשוק הפרטי, והמשפחות יהיו זכאיות לקבל החזר כספי מקופו"ח בסכום שנקבע בחוק; אך נקבע כי מינואר 2012 יינתנו הטיפולים בידי קופו"ח עצמן. אף כי כבר בפברואר 2011 ביקש משרד הבריאות מקופו"ח לדווח על תכניות ההיערכות שלהן לצורך מתן הטיפולים אצלן - באוגוסט 2011 עדיין לא התקבלו במשרד הבריאות תכניות מפורטות בנוגע לכך. אף כי עד מועד סיום הביקורת עברו שנתיים ושמונה חודשים ממועד החלת התיקון לחוק, לא עשה משרד הבריאות כל בקרה על הכשרתם ומקצועיותם של המטפלים שנתנו את הסל, וממילא לא בדק את איכות הטיפול שניתן על ידם לאוטיסטים. (ב) מחסור בכוח אדם מקצועי: החלת התיקון לחוק למתן סל קופו"ח מתחילת 2009 ייצרה דרישה נוספת לכוח אדם מקצועי והגבירה עוד יותר את המצוקה הקיימת. המחסור הגובר בכוח אדם מקצועי מעורר ספקות בדבר יכולתו של הקורס שמשרד הבריאות מתכנן להעביר להציע פתרון מקיף, יעיל ומספק למצוקה זו. 3. מיטות אשפוז לאוטיסטים: אוטיסטים החיים בקהילה זקוקים לעתים לאיזון תרופתי המצריך אשפוז; משרד הבריאות אחראי למתן שירותי האשפוז. הועלה שמספר המיטות לאשפוז אוטיסטים אינו מספיק, וקיימת רשימת המתנה ארוכה, בעיקר בקרב קטינים, כך שתקופת ההמתנה הממוצעת לאשפוז היא שלושה עד ארבעה חודשים. המתנה ממושכת לאשפוז ללא קבלת טיפול מתאים עלולה לגרור החמרה קשה במצבם של הנזקקים לו, המתבטאת לא פעם בהתנהגויות קשות ואלימות.

תאריך:  07/01/2013   |   עודכן:  07/01/2013
עידן יוסף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
נתניהו: ליבי יוצא לאוכלוסיית האוטיסטים
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"אני לא מבין איפה הצומת שאני יכול להתחבר פה לסיפור", אמר סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, אלי שמחיוף, כאשר נשאל בחקירתו הראשונה (15.4.10) על פרויקט הולילנד. בכל ארבע חקירותיו הכחיש שמחיוף בתוקף קבלת שוחד מהיזמים, ממאיר רבין או מש"ד.
07/01/2013  |  איתמר לוין  |   חדשות
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, דחתה (17.12.12) תביעת פיצויים שהגישה מתמחה במשפטים נגד משרד המשפטים, בעקבות החלקה במדרגות הבניין הראשי של המשרד בירושלים.
07/01/2013  |  איתמר לוין  |   חדשות
ש"ד העביר למוסדות "בית מלכה" של חסידות בלז 693,880 שקל באוקטובר 1999, ואילו חברות בבעלותו של הלל צ'רני תרמו למוסדות אלו 580,000 שקל. כך מלמדות קבלות שהציגו החוקרים (14.6.10) בפני אברהם פיינר, המנהל החינוכי של המוסדות וחבר מועצת עיריית ירושלים.
07/01/2013  |  איתמר לוין  |   חדשות
מזג האוויר הסוער גורם לתקלות רבות בשל הצפות ובעקבות פגיעה בקווי חשמל. הרוחות החזקות, שהגיעו במקומות מסוימים עד למהירות של 120 קילומטרים בשעה, גרמו לקריסת עצים על קווי החשמל, לקריעת חוטים ולתקלות באספקת החשמל.
07/01/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
"אני לא בטוח ששיטת היוון תזרים המזומנים היא כלל שצריך לחיות לנצח והוא לא חל על כל חברה. הוא לא יכול לחול על חברות הזנק, חברות ביטוח ובנקים. אבל כקו מנחה ברוב המקרים - זה צריך להיות המבחן, כאשר עם השנים בתי המשפט יקבעו את מבחני המשנה ויתאימו את עצמם למציאות המשתנה". כך אומר (יום א', 6.1.13) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, בהרצאה בלשכת עורכי הדין בנוגע להערכת שווי מניות בעת ביצוע הצעת רכש.
07/01/2013  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ישראלים נבונים חייבים לשטוף עתה את הרחובות והכיכרות ולהתייצב מול קלגסי המשטרה הפועלים בשליחותו של איתמר בן-גביר, ולמנוע את מה שעלול להיהפך ל"בכיה לדורות"
יואב יצחק
יואב יצחק
המו"מ לשחרור החטופים נקלע למבוי סתום, ולא במקרה: סינוואר יודע היטב - שחרור החטופים המשמשים כמגן אנושי יקרב את חיסולו    בנסיבות שנוצרו: על גורמי הביטחון בישראל להציב לסינוואר ולאנשי...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
תפקודה הלקוי של צרפת בכלל ושל הצבא הצרפתי בפרט בתחילת מלחמת העולם השנייה; לאנשי צבא בכירים אין כישורים לפתח קונספציות ולקרוא את הכתובות על הקיר; דמיון בין התפתחויות ומגמות ב-1940, ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il