קרן ההשקעות דייברגון-
תמ"א 38 גייסה באחרונה 40 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים, לצורך מימון פרויקטים של תמ"א 38. היעד הסופי של הקרן הוא לגייס 300 עד 50 מיליון שקל, כשחלק מהכסף יגיע מגופים מוסדיים.
הקרן, בבעלות ירון פיאטרו ועו"ד מני בן-מאור, פועלת כך: המשקיעים הפרטיים, ובעתיד גם המוסדיים, משקיעים בבניינים באזורי הביקוש שנכנסו לתוכניות תמ"א 38, ויש להם חוזים עם הדיירים, והם לקראת התרי בנייה. ההשקעה היא בהשלמת הון ליזם של כל פרויקט - 50% עד 100% מההון העצמי הדרוש לו. הקרן גם מסייעת ליזם לגייס את יתרת ההון מבנקים.
ההשקעה היא לשנתיים, מתוך הנחה שבתקופה זו יסתיימו חיזוק הבניין, בניית הדירות החדשות ומכירתן. המשקיעים מקבלים תחילה את החזר השקעתם, ולאחר מכן 50% מיתרת הרווח.
הקרן נתנה את הדוגמה הבאה: משקיעים 10 מיליון שקל בחיזוק בניין בן 16 דירות ובניית 2.5 קומות נוספות. המימון: בנק 6 מיליון שקל, קרן דייברגון 4 מיליון שקל. הדירות החדשות נמכרו ב-14 מיליון שקל. תחילה פורעים את ההלוואה לבנק (עם ריבית) - 6.5 מיליון שקל. לאחר מכן מקבלים המשקיעים הפרטיים את כספם חזרה - 4 מיליון שקל. נשארו 3.5 מיליון שקל, שיחולקו בשווה בין היזם למשקיעים, 1.75 מיליון שקל לכל אחד.
הנהלת הקרן אומרת שעד היום חתמה על חוזים עם יזמים של כ-45 בניינים, מהם 5 בירושלים, והאחרים בתל אביב, בחולון, בקריית אונו, בהוד השרון, בכפר סבא וברעננה.
תשואה - עד 15% בשלב שני, תגייס הקרן כספים ממשקיעים מוסדיים - בתי השקעות, חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה. ההערכה היא, שמסלול השקעה זה יתן למשקיעים הפרטיים והמוסדיים תשואה גבוהה, העשויה להגיע ל-12% עד 15%. מתנהלים מגעים גם עם משקיעים מחו"ל, שיעדיפו להשקיע בבניין תמ"א 38, במקום לקנות דירה להשקעה.
כספי המשקיעים נשמרים בנאמנות בחברת רואי החשבון זיו-האפט-BDO. הם משוחררים לכל פרויקט על-פי הצורך.
פעילות הקרן מנוהלת באמצעות ועדות השקעה פנימית וחיצונית. חברי הוועדה החיצונית הם יו"ר איגוד יזמי תמ"א 38 (בלשכת המסחר) אייל לוחמן, יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס והכלכלן מרדכי וייזר.
ירון פיאטרו היה סגן מנכ"ל בית ההשקעות פריזמה. עו"ד מני בן-מאור השקיע בבניית כ-1,000 דירות בפולין. בבעלותו גם 7 פרויקטים של תמ"א 38, שאינן קשורים לקרן, אחד מהם ברחוב חפץ חיים ברעננה.
קבוצת דייברגון הקימה שתי קרנות נוספות, האחת לניהול השקעות של משפחות ישראליות עשירות, והאחרת לפיתוח טכנולוגיות מזון, בשיתוף פעולה עם שני גופים בינלאומיים.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
