לדברי גנץ: "צה"ל צריך לשנות את התפישות, את היכולות. הלחימה הבאה מושתת על תפישה התקפית. לכל אחת מהזירות ישנן מאפיינים, אבל בכולן אנו נדרשים לשמור על יכולת רציפות התקפית ונחרצות בפעולה. כדי להגן על האזרחים שלנו נצטרך לפעול בעוצמות גבוהות יותר.

"נצטרך לפתח את יכולות המודיעין ואת יכולות התמרון. נכון שאנחנו לא מתכוננים לקרב מול צבא סדיר, אבל כשנצטרך להגיע להכרעה נצטרך לזחול במחילות בעזה ולהגיע לכל בניין באיו"ש", אמר גנץ והתייחס גם לאיום הלוחמה הקיברנטית: "בזמן שאנחנו מדברים, תוקפים אותנו בחזית הסייבר מעשרות מדינות בעולם ואנחנו צריכים להתמודד עם זה".

גנץ סירב להתייחס בדבריו לנושא האירני.

"אני מבין שיש למדינת ישראל סדר יום נוסף על הביטחון ואני חושב שצריך כזה", אמר הרמטכ"ל אשר התייחס גם למציאות התקציבית ולצפי של קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון. לדבריו, המשפט "הצבא גדול על המדינה", מחייב התמודדות: "הצבא נועד לענות על אתגרים והוא לא הביזנס הפרטי שלי. נצטרך לחתור למען התאמות".

"אנחנו לא קרן הון סיכון, אני לא מנהל את הקרן הזו, אני לא מנהל חטיבה עסקית שמטרתה להביא תשואה למשקיעים", הדגיש גנץ, "אסור בתכלית האיסור שיהיה לנו צבא חלוד. אסור שתהיה לנו מסגרת שאינה מאומנת, שאינה מאורגנת ושאינה מאמינה ביכולותיה - בקצה, יהיה לנו צבא מהיר יותר, זריז יותר, קטלני, מאומן ומתאים בגודל לאתגרים מולם אנחנו עומדים. כל יום לחימה על העורף הוא דבר שאנחנו צריכים לקצר".

הרמטכ"ל התייחס גם לסוגיה הבוערת ביותר בסדר היום הקואליציוני והדגיש את מקומו של הצבא בנושא זה – בחוץ: "מדובר בהחלטה פוליטית. הדרג הפוליטי הוא האמצעי של החברה הישראלית להחליט מי משרת ואיך, זוהי החלטה פוליטית ציבורית ולא החלטה צבאית", אמר גנץ, "בעיניי, גיוס החרדים כפי שהוא קרה, הוא מוצלח. הקליטה של החרדים הייתה מוצלחת, החרדים הללו נכנסו חרדים ויצאו חרדים. אנחנו נקפיד, ככל שזה תלוי בנו, שצה"ל יישאר צבא ממלכתי וציוני".

תחת הכותרת "מאזן החוסן והביטחון הלאומי" הציג השגריר רפאל ברק, מנכ"ל משרד החוץ, את הערכת המצב המדינית "בזירה האזורית ישנם שלושה קווים של מדיניות: הקו הראשון, היכולת שלנו כמדינה לתת עצה טובה - לא עוזרת לנו כשמדובר בזרמים שונים בתוך המדינות הערביות, ולכן המנהיגים שלנו שומרים על שקט בתחום הזה. הקו השני הוא שימור הסכמי השלום עם מצרים לאור אי היציבות שם. הקו השלישי הוא היחסים מול ירדן שם אנו מחפשים הזדמנויות ופועלים מתחת לרדאר (מים, מסחר וכו'...). אנחנו כל הזמן מחפשים הזדמנויות, אולי אחת כזאת תבוא מסוריה. לא ברור שם מי הטובים ומי הם הרעים. אם משהו מחפש קשרים איתנו, אנחנו משתדלים לפתוח דלתות ולתת סיוע הומניטרי. סוגיה נוספת היא הסוגיה הפלשתינית. שם הם זנחו את דרך הטרור והם מחפשים את הזירה הבינלאומית וזה מהווה אתגר עבור משרד החוץ. אנחנו מצידנו, פועלים במדיה החברתית, מנסים לעבוד עם מדינות ידידותיות, ועובדים על-מנת להכניס את החיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור ולהעלות את סוגיית הגרעין לכותרות".

מנכ"ל משרד החוץ התייחס גם לתחומים אחרים בהם פועל המשרד הצעת ההחלטה בנושא יזמות ופיתוח שעברה באו"ם. כנסים לאיכות הסביבה, חקלאות, הוזלת מחירי התעופה בין ישראל לאירופה, הרחבת נציגויות דיפלומטיות במדינות עם אינטרס כלכלי עתידי, כניסה לגופים כלכליים דוגמת ה- OECD וקידום התרבות הישראלית.

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי אמר כי בעולם הנוכחי בו הגלובליזציה היא מציאות חיינו, מדינה המוציאה עצמה ממשפחת העמים סופה שלא תוכל לשרוד. מי שקורא לפעולה בינ"ל כנגד איומי השמדה גרעיניים, לא יכול שלא לפעול על-מנת להבטיח את חירות הפלשתינים, תוך שמירה על הביטחון.

לעניין שינוי שיטת הממשל קרא פרופ' רייכמן לפעול כעת "דרוש לא כינונה המהיר של ממשלה חדשה אלא ממשלה שיכולה לתפקד, לעבוד יחד, להבטיח יציבות ומשילות – הקריאה לשינוי השיטה יוצאת מכאן ועשויה להיענות עתה.

פרופ' אלכס מינץ, דיקן בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה, הציג מטריצה המנתחת את קוד ההחלטה של המנהיגות האירנית בנוגע לתוכנית הגרעין ואמר כי "ראש ממשלת ישראל, צריך לבקש מהנשיא אובמה בביקורו הקרוב, הצהרה חד-משמעית שיעצור את ההתגרענות האירנית, שכן מזרח תיכון רב קוטבי גרעיני מהווה סיוט לא רק לישראל אלא גם לארה"ב, אירופה ומדינות המפרץ".

פרופ' רפי מלניק, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים בבינתחומי הרצליה הציג את מדדי הרצליה 2013 "החוסן הכלכלי של המשק מתבטא בהתמודדות המוצלחת של ישראל עם המשבר העולמי. המשק התאושש במהירות ממשבר 2008-2009 וחזר למצב צמיחה ושל יצירת מקומות עבודה, שהקטינו את שיעור האבטלה. שיעור הצמיחה של ישראל, אומנם ירד ב-2012 בעקבות החרפת המיתון באירופה והירידה בסחר העולמי, אך הצמיחה נמשכת שיעור של 3.3% המבטאים שיעור צמיחה של 1.5% לנפש. שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-6.9%, מאזן התשלומים נשאר יחסית מאוזן ושיעור האינפלציה הסתכם ב-1.7% מתחת למרכז יעד הממשלה. למרות השיפור המקרו-כלכלי, ישראל עומדת בפני אתגרים רציניים בתחום הפיסקאלי ישנו גרעון מבני שנובע ממחסור בהכנסות במצב של תעסוקה כמעט מלאה. מצב זה החריף לקראת 2013 משום שההוצאות שהממשלה מחוייבת להם חורגות בכ-15 מיליארד ש"ח ממסגרת ההוצאות המותרת על-פי הכלל הפיסקאלי הקיים. גם אם תצליח הממשלה להקטין את ההוצאות כנדרש, הגרעון יחרוג בקרוב לאחוז תוצר מהיעד שנקבע לשנת 2013. מדדי העוני והאי שוויון ממשיכים להוות אתגר מתמשך שעדיין לא טופל ביסודיות. מדדי הרצליה לשנת 2012 מצביעים על מצב מורכב, המחייב עיצוב מדיניות כלכלית-חברתית חדשה, שמטרותיה העיקריות הן טיפול יסודי בבעיית הגרעון המבני, המחייב קיצוץ הוצאות וגידול הכנסות, ומתן ביטוי חברתי הולם לביצועים המקרו-כלכליים של המשופרים של המשק. הסכנה מפני ירידת החוסן הלאומי בשנת 2013 מחייבת את הממשלה לחזור למדיניות השומרת על גרעון פיסקאלי נמוך, תוך המשך מגמת הירידה בחוב הלאומי ביחס לתוצר המשק, ואסטרטגיה כלכלית מאוזנת, שתשפר את ביצועי המגזר הציבורי. בנוסף, יש להציב מדיניות כלכלית-חברתית ארוכת טווח, המבוססת על יעדים חברתיים קונקרטיים, שיש להתמיד בנחישות להשגתם".

אלוף (במיל.) דני רוטשילד, יו"ר כנס הרצליה, הציג את הערכת הרצליה "הדיון האזרחי-חברתי בישראל חיוני אבל הוא לא יכול לבוא במקום ניהול שיח רציני אודות סדר היום האזורי והבינלאומי ואסטרטגית הביטחון הלאומי הכוללת של ישראל. הירידה במעורבות האמריקנית במזה"ת ומצב היחסים הבעייתי בין ישראל לאירופה מגבירים את הבידוד האסטרטגי של ישראל ועל הממשלה החדשה אסור לחזור על הכישלון דיפלומטי המהדהד שנחלה קודמתה". האלוף (במיל.) רוטשילד הציע לשקול מחדש את המסרים הכמעט-אפוקליפטיים שמשמיעה ישראל, לדבריו: "מניעת התגרענות אירן היא אינטרס ישראלי חיוני ראשון במעלה, אולם אסור שאירן גרעינית תוצג כאיום קיומי או תשתמע ככזו".