דיויד פדרמן, בעל השליטה בחברת מפעלים פטרוכימיים ובקבוצת הכדורסל מכבי אלקטרה ת"א, מכר את הווילה בה התגורר בכפר שמריהו לאיש ההיי-טק, ד"ר חיים אמיר, תמורת 55 מיליון שקל. כך נודע ל"
גלובס". את הווילה המפוארת ברחוב דרך השדות, הכוללת כ-1,000 מ"ר בנוי, בנתה משפחת פדרמן בשנות ה-90 על מגרש של 5 דונם. בשטח הזה נבנו גם בריכת שחיה, מגרש טניס, מגרש כדורסל וחדר כושר.
לדברי מקרובים לפדרמן, המשפחה בחרה למכור את הווילה רחבת הידיים לאחר שילדיהם של דיויד ואשתו עירית, "עזבו את הקן". הרוכש, ד"ר חיים אמיר, ביצע לפני שלוש שנים עסקת נדל"ן גדולה אחרת כאשר רכש שתי קומות משרדים במגדל אקרשטיין D בהרצליה פיתוח מחברת מבני תעשיה תמורת כ-30 מיליון שקל.
את העסקה ביצע משרד התיווך "נדל"ן To Go" בבעלות איתמר דקל וסער גזית המתמחים בבתי יוקרה. לדברי יוסי מימרן, בעל משרד התיווך יוקרה אסטייט, נרשמה בשנתיים האחרונות ירידה של 10% במחירי הנכסים בכפר שמריהו. "מחירי מגרשים בכפר שמריהו מתחילים מ-950 דולר למ"ר בחלק המערבי בסמוך לכביש החוף ומגיעים עד ל-3,400 דולר למ"ר בפנים הישוב, הנחשב אטרקטיבי יותר". הווילה שמכר פדרמן ממוקמת ברצועה הפנימית והמבוקשת של הישוב.
מתעשיית המזון לתעשיית הכימיה
פדרמן שולט כאמור בחברת מפעלים פטרוכימיים, הנתונה כיום במצב פיננסי מאתגר, עם חוב של כ-2 מיליארד שקל, רובו באג"ח הנסחרות בתשואה של עד 60%. מניות הפטרוכימיים קרסו בכ-90% מאז שנת 2007 והחברה נסחרת בשווי של 157 מיליון שקל בלבד. את מניות השליטה בפטרוכימיים מחזיקים פדרמן ושותפיו, יעקב גוטשטיין ואלכס פסל, באמצעות החברה הפרטית מודגל.
בעבר הייתה משפחת פדרמן מזוהה עם תחום המזון דווקא, לאור שליטתה בחברת הסוכר סוגת וביצרנית הקפה והממתקים עלית. בשנת 1997 הפעיל פדרמן מנגנון במב"י להיפרדות משותפו לשליטה בעלית,
מיכאל שטראוס, וזה האחרון בחר לרכוש את חלקו של פדרמן בעלית תמורת 227 מיליון שקל, סכום שהותיר בידי פדרמן רווח גדול.
זמן קצר לאחר מכירת מניות עלית רכשו פדרמן וצמד שותפיו את השליטה בחברה התעשייתית מודגל מידי איטונג תמורת 114 מיליון שקל. הפעילות העסקית העיקרית של מודגל התרכזה אז במפעל המתכת הוותיק בראש פינה, אשר מייצר מחברים ואביזרים לתעשיות שונות. פעילות המפעל נחשבת ליציבה, ועל-פי הערכות הוא מייצר רווחיות צנועה של מיליוני שקלים בודדים בשנה.
אלא שרכישת מודגל לא נעשתה בשביל הפעילות התעשייתית, אלא בעיקר בשל קופת המזומנים השמנה שהייתה לחברה. זו שימשה כפלטפורמה שבאמצעותה רכש פדרמן, שנתיים מאוחר יותר, את השליטה בפטרוכימיים מידי
קבוצת דלק, שנאלצה למכור את החזקתה בשל דרישת הממונה על ההגבלים העסקיים.
באפריל 1999 רכשה מודגל את המניות (30%) תמורת כ-60 מיליון דולר, ששיקפו שווי חברה של כ-200 מיליון דולר לפטרוכימיים. בהמשך נפתח מאבק שליטה בחברה, כאשר משפחת פפר הברזילאית, אז בעלת מניות גדולה, הצליחה ליצור גוש חוסם נגד פדרמן ושותפיו. בסופו של דבר רכשה מודגל את מניות המשפחה תמורת סכום מפולפל של 81 מיליון דולר לפי שווי חברה של 262 מיליון דולר.
ההחזקה העיקרית של הפטרוכימיים באותה עת הייתה מחצית ממניות חברת כרמל אולפינים (כאו"ל), העוסקת בייצור פולימרים. במחצית השנייה של המניות החזיק בית הזיקוק בחיפה (בזן) שבחצרו פועלת כאו"ל. בתחילת העשור הקודם נקלעה כאו"ל למשבר חריף שנבע מהשפל בענף הפטרוכימיה והביא להפסדים של מאות מיליוני שקלים. מניית הפטרוכימיים צנחה וגררה אחריה את מניית החברה האם מודגל.
את השפל במניה ניצלו פדרמן ושותפיו, שרכשו את מניות הציבור ומחקו את מודגל מהמסחר. מאז הפכה מודגל לחברה פרטית, ונתוניה הכספיים אינם חשופים לציבור.
בהמשך העשור הקודם השתפר מצבה של הפטרוכימיים, ומנייתה נסקה. ביולי 2007 נסחרה החברה בשווי שיא של כ-1.7 מיליארד שקל. אז גם ביצעה הפטרוכימיים את חלוקת הדיבידנד האחרונה לבעלי המניות, של 187 מיליון שקל.
בסוף 2009 השלים פדרמן מהלך משמעותי שהפך את פטרוכימיים לשותפה בגרעין השליטה בבזן, לצד
החברה לישראל. במסגרת העסקה העבירה פטרוכימיים את מניותיה בכאו"ל לידי בזן, וקיבלה 30.7% ממניות בית הזיקוק בחיפה.
השנתיים הקשות של הפטרוכימיים
השנתיים האחרונות של בזן היו קשות. שילוב של תוכנית השקעות שאפתנית עם מרווחי הזיקוק הנמוכים שהסבו לה הפסדים. לאור זאת, היא פסקה לחלק דיבידנדים בשנים האחרונות - דיבידנדים שהיו נחוצים להחזר חוב האג"ח הענק הרובץ על הפטרוכימיים.
עם זאת, לפדרמן הייתה הזדמנות לחלץ את החברה מהמצב הפיננסי הקשה בו היא נתונה היום. בתחילת 2011 טיפסה מניית בזן, ומשכה אחריה את מניית הפטרוכימיים. את העלייה הזו יכולים היו פדרמן והפטרוכימיים לנצל על-מנת למכור חלק ממניות בזן שהחזיקו על-מנת להקטין את מינוף החברה, אלא שהוא העדיף "ללכת על כל הקופה", וגייס עוד אג"ח אגב הגדלת המינוף של הפטרוכימיים.
בשנתיים האחרונות הפסידה בזן 285 מיליון דולר, מה שהביא להפסד של כ-482 מיליון שקל בפטרוכימיים בשנים 2011-2012. מעבר לעובדה שהפסד זה שחק את ההון העצמי של החברה, שעומד כיום על 255 מיליון שקל בלבד, החוב העצום מאיים על קיומה של החברה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתשואות הזבל בהן נסחרות אג"ח הפטרוכימיים.
החוב הגבוה של הפטרוכימיים גרם לכך שבכל שנה היא משלמת למעלה מ-100 מיליון שקל ריבית - למעלה מחצי מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. חלק מבעיית המינוף אפשר היה לפתור באמצעות הזרמת הון לחברה, אלא שבמהלך השנים האחרונות נמנעה פטרוכימיים מלבצע הנפקת זכויות. מכך ניתן אולי ללמוד שלבעלת השליטה, מודגל של פדרמן, אין עודפי כספים שאותם הם יכולים להזרים לחברה.
תחת זאת, מנסים בעלי השליטה בפטרוכימיים להרוויח זמן, בתקווה שבזן תתאושש, הן באמצעות מחזור חוב (הלוואה מקרן המנוף בראשית) והן באמצעות מכירת נכסים (מניות השליטה ביצרנית הבדים אבגול) שבוצעו אשתקד.
תקווה אחרת שהייתה לפדרמן ושותפיו, ואשר נגוזה בשנה החולפת, הייתה מכיוון חברת הביומד אפוסנס, בה מחזיקים מודגל ובעליה שליש מהמניות. אפוסנס פיתחה שיטות לאבחון מוקדם של סרטן, אולם בדצמבר אשתקד פרסמה כי לא הצליחה להראות מובהקות בניסוי הקליני שלה בתחום אבחון הסרטן. מאז פרסום זה צנחה מניית אפוסנס ב-73%, וכעת היא נסחרת לפי שווי של 80 מיליון שקל בלבד.
לפני מספר חודשים החל לפעול בבזן מתקן המיד"ן, בעיתוי קריטי עבור פדרמן והפטרוכימיים. אם זה לא יניב החזר משמעותי בשנה הקרובה, הרי שבזן לא תוכל לחלק דיבידנד בשנת 2014, ואז תתקשה הפטרוכימיים לעמוד בהחזר חובותיה השוטפים. בתסריט כזה ייתכן שהיא תיאלץ להיפרד מהנכס המרכזי שלה - מניות השליטה בבזן - ופדרמן ימצא את עצמו מחוץ למשחק.
מי אתה ד"ר חיים אמיר?
רכישת אחוזת פדרמן בכפר שמריהו אינה עסקת הנדל"ן הגדולה הראשונה של ד"ר חיים אמיר. בינואר 2010 הוא רכש מחברת מבני תעשיה, שבשליטת
אליעזר פישמן, שתי קומות משרדים במגדלי אקרשטיין שבהרצליה פיתוח. הוא עשה זאת באמצעות חברת מרחב נכסים שרכשה את הקומות השישית והשביעית במגדל תמורת סכום של כ-30 מיליון שקל.
בקומות שרכש ממוקמים משרדי חברת אסנס סקיוריטי (Essence Security), החברה שהקים אמיר לפני כ-18 שנה. מדובר בחברה פרטית שמפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות טכנולוגיים שמיועדים לאבטחת בתים פרטיים ומשרדים. לחברה יש סניף גם בניו ג'רזי שבארה"ב.
מוצריה של אסנס סקיוריטי נמכרים גם ישירות וגם באמצעות הסכמי OEM עם חברות גדולות בתחום. לפי אתר האינטרנט של החברה, מאז הקמתה ועד היום בוצעו למעלה מ-10 מיליון התקנות של ציוד הקצה שלה. בין המוצרים והשירותים שהחברה מציעה נכללים פתרונות וידאו וכן מערכות שכוללות תקשורת אלחוטית, תוכנות זיהוי ועוד. אסנס סקיוריטי היא חלק מקבוצה שנקראת אסנס גרופ, שלפי הערכות מעסיקה כמה עשרות עובדים. אמיר מכהן כדירקטור בכל אחת מחברות הקבוצה, וכן בחברה נוספת ששמה האנט. על שמו רשומים מספר פטנטים בארה"ב, בתחומים בהן פעילות חברות הקבוצה.
בקבוצה יש כמה חברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיות, שרובן קשורות לתקשורת אלחוטית. אחת מהחברות היא אסנס סמארט אנרג'י שמספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול יעיל של צריכת אנרגיה. חברה אחרת היא אסנס סולאר סולושינס (Essence Solar Solutions) שפיתחה מערכת פוטו-וולטאית, שלטענתה מספקת אנרגיה סולארית ביעילות רבה. חברות נוספות בקבוצה הן Essence Healthcare שמייצרת מערכות לניטור רפואי ביתי, ו-Essence Home and Family, שמציעה פתרונות שהופכים את מכשירי הסלולר והמחשבים הניידים לשלט רחוק שמאפשר שליטה בסביבה הביתית.
