|   15:07:40
  עידן יוסף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
חופשה באירופה VS חופשה באסיה - מה עדיף יותר?
קבוצת ירדן
תוכן לאינסטגרם - המנוע הדיגיטלי להגדלת העסק שלך

השמה מהירה

כמה מרוויח חייל חרדי משוחרר

מחקר שבחן את תרומת מסלולי שח"ר השונים להשתלבותם של בוגרי המסלול בשוק העבודה מצא ש-70% מהם מצאו עבודה שכרם הממוצע של בוגרי המסלול - כ־4,250 שקלים
02/05/2013  |   עידן יוסף   |   חדשות   |   תגובות
בנט במרכז הכוון תעסוקתי בבני ברק [צילום: פלאש 90]

תוכנית שח"ר
התוכנית פותחה ע"י אגף כוח-אדם בצה"ל בשיתוף ארגון הג'וינט-תבת במטרה לשלב גברים חרדים במסגרות צבאיות טכנולוגיות-מקצועיות. מסלול זה מאפשר לחיילים חרדיים להשלים פערי ידע ולרכוש מקצוע תוך כדי התנסות מעשית בעבודה, זאת כחלק מחובת השירות הצבאי. מסלול שח"ר החל לפעול בנובמבר 2007 וכיום מספר המשרתים בו עומד על כ-1,300 חיילים בתפקידים ובמסלולים שונים. בנוסף להם ישנם קרוב ל-1,000 בוגרים במסלול זה.

מרבית חיילי שח"ר משרתים כ-16 חודשים בלבד והם זכאים לתשלומי משפחה מיוחדים (תשמ"ש) הנובעים ממצבם המשפחתי הייחודי הנקבע בתקנות הביטוח הלאומי. כמו-כן, תנאי השירות הייחודיים שלהם במסלול מאפשרים להם לשרת במסגרות בהן ישנה הפרדה חלקית בין נשים לגברים, בעיקר בשלבי הכשרתם הצבאית. הם זכאים בנוסף לשיעורי דת במהלך השירות ומרביתם חוזרים לביתם מדי יום.

יותר משליש (35%) ממסיימי מסלול שח"ר (שירות חרדים בצה"ל) טענו כי יחסם אל הציבור החילוני השתפר לטובה במידה רבה או בינונית בעקבות השירות הצבאי בשח"ר. ממצאים אלו ואחרים עולים מניתוח ממצאי מחקר הערכה חדש של מינהל המחקר במשרד הכלכלה, שהסתיים באפריל 2013, ובחן את מאפייניהם בעת סיום שירותם הצבאי.

עוד עולה מן המחקר כי השכר החודשי הממוצע של בוגרי שח"ר שעבדו לאחר השירות עמד על 6,250 שקלים. כרבע (26%) מהבוגרים שהשתלבו בעבודה לאחר שרותם הצבאי הועסקו בענפי השירותים הבנקאיים והפיננסיים. שכר זה גבוה משמעותית משכרם של בוגרים חרדים בשירות האזרחי בגילים דומים אשר השתכרו כ-4,250 שקלים בממוצע.

כמו-כן, מגלה המחקר כי קיימים שני מניעים מרכזיים לשירות בצה"ל הכרוכים זה בזה: המניע הראשון במעלה הוא הרצון לרכוש כישורי עבודה ולהשתלב בשוק העבודה (27%) ומיד אחריו מיוחסת חשיבות רבה לרצון לתרום למדינה (25%). מניע חשוב נוסף לשירות בשח"ר קשור להתאמת מסלול השירות לאורח החיים החרדי (16.5%). 72% מכלל הבוגרים שרואיינו בסקר זה הביעו שביעות רצון רבה או רבה מאוד משרותם הצבאי בשח"ר. עם זאת, כ-60% מבוגרי שח"ר חשים במידה רבה או במידה רבה מאוד שלא מיצו את יכולותיהם האישיות. יש להדגיש כי למעלה ממחיצתם (55%) מסכימים או מסכימים מאוד עם ההערכה שהשירות הצבאי מעניק להם נקודת זינוק טובה משל עמיתיהם האברכים בשוק העבודה.

ממצאים נוספים ממחקר זה מלמדים כי כ-37% מבוגרי שח"ר טענו כי חלק מבני משפחתם וחבריהם התנגדו לשירות הצבאי בעת הצטרפותם למסלולי שח"ר. גם בקרב כרבע מבין הבוגרים עצמם היו כאלו שהתנגדו בעבר לשירות הצבאי בעיקר מטעמים דתיים וחברתיים (צניעות, כשרות, סגנון דיבור ועוד) ואף מטעמים אידיאולוגיים. גילם הממוצע של המשיבים הוא 26. כ-80% מבוגרי שח"ר נשואים ואבות לשני ילדים בממוצע (ל-95% מהגברים הנשואים יש ילדים). מצב משפחתי ייחודי זה מזכה אותם בתנאי שירות מיוחדים המיועדים לגברים נשואים ואבות לילדים.

בני פפרמן מנהל מינהל המחקר במשרד הכלכלה, הדגיש כי למרות שמרבית בוגרי השירות מצאו עבודה לאחר שחרורם מצה"ל בכוחות עצמם, עדיין בולט הצורך החיוני בהכוונה, במידע ובייעוץ תעסוקתי מקצועי המותאמים למאפיינים והצרכים הייחודיים לגברים חרדיים. לדבריו, מדובר בסוגיה ציבורית-חברתית ראשונה במעלה אשר מחייבת לבחון את השירות בשח"ר במבט רחב יותר מאשר מסגרת המחקר הנוכחי, המתמקד בעיקר בהשלכות המקצועיות והתעסוקתיות של בוגרי המסלול.

המחקר הנוכחי מהווה מחקר הערכה מסכם למסלול זה והוא הקיף כ-270 בוגרים חרדים משני מחזורי הגיוס הראשונים במסלול זה אשר שרתו בשנים 2009-2007. המרואיינים היוו כ-83% מכלל הבוגרים באותה עת. הסקר נערך כחודשיים עד ארבעה חודשים מתום השירות הצבאי של בוגרי שח"ר והוא כלל גברים חרדים מכל הזרמים החרדים.

שר הכלכלה נפתלי בנט הגיב לממצאי המחקר ואמר: "שילוב החרדים בחברה הישראלית כבר לא פנטזיה. השתלבותם בחברה הוא יעד לאומי והורתי לפתח תוכניות ייחודיות, לפתח מסגרות עבודה חדשות ולהקצות לכך משאבים רבים כבר בקדנציה הקרובה. הציבור החרדי רוצה לעבוד, אך האחריות היא גם עלינו - אנחנו צריכים לעבוד קשה, כדי שיהיה לציבור החרדי איפה לעבוד - זוהי ההשקעה הכי משתלמת שלנו".

בשבוע שעבר ערך בנט סיור פתע במרכז הכוון תעסוקתי בבני ברק. הוא נפגש עם תלמידים חרדיים בקורסי השמה של משרד הכלכלה, ואף השתתף בשיעור להנדסאי חשמל שנערך במקום. השר קיבל סקירה מקיפה על פעילות המרכז, שעתיד לגדול מאוד לאחר שיעבור חוק השוויון בנטל, בעקבותיו צפויים עשרות אלפי חרדים להשתלב במעגל העבודה. שר הכלכלה הוסיף ואמר: "אנחנו נשקיע 70 מיליון ש"ח במרכזי הכוון תעסוקתיים המועדים לציבור החרדי בירושלים ובבני ברק, כמו-כן לאחרונה השקנו את 'תוכנית השוברים', שתקל על הציבור החרדים למצוא עבודה".
גברים חרדים בשירות צבאי טכנולוגי - השתלבות בוגרי מסלולי שח"ר בשוק העבודה / דוח מחקר הערכה
תוכנית שח"ר פותחה ע"י צה"ל, אגף כח אדם וג'וינט ישראל תבת במטרה לשלב צעירים חרדיים - - במסגרות צבאיות מקצועיות ולרכוש מקצוע וניסיון תעסוקתי תוך שמירה על צביונם וייחודם התרבותי- חברתי. ההתנסות בעבודה ורכישת מיומנויות עבודה, תוך כדי מילוי חובת השירות הצבאי, לצד תמיכה חודשית הניתנת כתשלומי משפחה למשרתים החרדים, פותחת בפני הצעירים החרדים את הדרך להשתלבות טובה בעולם העבודה האזרחי לאחר השירות הצבאי כשהם בעלי ידע וניסיון רלוונטי לשוק העבודה המודרני. מחקר ההערכה, שממצאיו העיקריים מוצגים בהמשך, ביקש לבחון את מידת תרומתם של מסלולי שח"ר להשתלבותם של בוגרי השירות מהמגזר החרדי בשוק העבודה ובמסגרות לימוד מקצועיות וגבוהות. המחקר נערך בין החודשים מאי 2011 לפברואר 2012 והוא בוצע באמצעות שאלוני הערכה מובנים שהקיפו כ 270 משיבים מבין הבוגרים של שני מחזורי הגיוס הראשונים במסלול זה אשר שרתו בשנים 2009-2007. זהו מחקר הערכה ראשוני בלבד. לצורך בחינת מידת התרומה והשפעת השרות לאורך זמן נדרש ליווי מחקרי נוסף ומעמיק בשלבי היישום השונים של מסלול שח"ר.
פעולות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה
‫דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 -‬ 1. על פי דוח ה-OECD על ישראל, שפורסם לקראת קבלתה לארגון בשנת 2010, שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר מכל מדינות הארגון, בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה. הדוח קובע כי הדבר נובע משיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה בהשוואה למדינות ה-OECD, בייחוד בקרב המגזר החרדי והמגזר הערבי. הדוח קבע כי שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה מאיים על התפתחות הכלכלה בישראל, והמליץ כי ישראל תנקוט צעדים לשיפור מעמדם של מגזרים אלה בשוק העבודה. יצוין בהקשר זה כי ביולי 2010 ציינה הממשלה, בהחלטה על עידוד תעסוקת חרדים , את הצורך הלאומי לשלב את המגזר החרדי בתעסוקה. 2. על פי אומדנים שונים (שהשוני ביניהם נובע מהקושי להגדיר מיהו חרדי), בשנת 2009 מנה המגזר החרדי בין 600,000 ל-800,000 נפש . בשנת 2008 עמד שיעור ההשתתפות בתעסוקה - שיעור המועסקים מקרב האוכלוסייה בטווח הגילים 25-64 - על 48% בקרב האוכלוסייה החרדית לעומת 77% בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית. יודגש כי שיעור ההשתתפות של הגברים החרדים נמוך במיוחד - כ-40% לעומת 82% בקרב יהודים לא חרדים ; בקרב הנשים החרדיות שיעור ההשתתפות בתעסוקה גבוה יותר - כ-57%, אם כי גם הוא קטן מהשיעור בקרב יהודיות לא חרדיות - כ-74%. עוד יצוין כי שיעור המגזר החרדי בגילים אלה נמצא בגידול ניכר: שיעורו עלה מ-4% מכלל האוכלוסייה בישראל בשנת 2000 ל-6% מהאוכלוסייה בשנת 2010, והוא צפוי לעלות לכ-17% בשנת 2030 , דהיינו אם לא יהיה שינוי מהותי בתחום התעסוקה במגזר זה, שיעור העוני בישראל ילך ויגדל ויביא לפגיעה חמורה במשק כולו. 3. חישובי משרד האוצר העלו כי הפסד התוצר הישיר למשק הישראלי בשנת 2009, כתוצאה מדחיית כניסתם של גברים חרדים לשוק העבודה לגיל שמעל 31, נאמד בכ-4 מיליארד ש"ח. בחישוב ההפסד העקיף השיעור גבוה אף יותר, כי הגדלת ההשתכרות בקרב משפחות חרדיות פירושה גם הגדלת הצריכה ועמה שיפור ברמת החיים - ובכך יש תרומה עקיפה ניכרת למגזר עצמו ולמשק המדינה בכללותו; כמו כן, משמעות הגדלת ההשתכרות לטווח ארוך עשויה להיות גם הקטנת התמיכה מכספי המדינה. כלומר - שילובם של החרדים בשוק העבודה הוא אתגר ומנוף כלכלי-חברתי מהשורה הראשונה. 4. הגוף הממשלתי העיקרי העוסק בשנים האחרונות בשילוב המגזר החרדי בשוק העבודה הוא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת). עיקר פעילותו נעשית באמצעות האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד (להלן - האגף להכשרה מקצועית) בשיתוף ארגון ג'וינט ישראל (להלן - הג'וינט), ועם חברה-בת משותפת לשניהם בשם תב"ת - תנופה בתעסוקה בע"מ (להלן - חברת תב"ת או תב"ת). מטרת החברה לבנות ולבצע תכניות לעידוד ולקידום תעסוקה ולימודים בקרב אוכלוסיות שאינן משתתפות בשוק העבודה, ובכלל אלה החרדים, ולהשימן בעבודה. כמו כן משרד התמ"ת תומך במפעלים המעסיקים חרדים. גופים ממשלתיים נוספים בעלי נגיעה לנושא הם משרד החינוך, המפקח על הסמינרים החרדיים להכשרת עובדי הוראה; המועצה להשכלה גבוהה, המפקחת בין היתר על מסגרות אקדמיות המיועדות לחרדים; וצה"ל, שבמסגרתו מתקיימות לאחרונה הכשרות למתגייסים מקרב החרדים. פעולות הביקורת בחודשים פברואר עד אוגוסט 2011 בדק משרד מבקר המדינה את פעילויות הממשלה המוכוונות לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה . הבדיקה נעשתה בשתי רמות: הרמה הכללית - הצבעה על החסמים המובנים במגזר החרדי המקשים על השתלבותו בתעסוקה; והרמה התפעולית - התכניות שמטרתן לעודד חרדים ולסייע להם לצאת לעבוד ותרומתן עד כה, וכן יישומן של החלטות הממשלה שהתקבלו בנושא בשנים 2007-2011. הבדיקה נעשתה במשרד התמ"ת, ובדיקות השלמה נעשו בחברת תב"ת. במסגרת הביקורת נעשו בירורים במשרד האוצר, במשרד החינוך, במועצה להשכלה גבוהה, במינהלת השירות האזרחי-לאומי שבמשרד המדע והטכנולוגיה, במשרד ראש הממשלה, בעיריית בני ברק ובעיריית מודיעין עילית. עיקרי הממצאים חסמים המקשים את העלאת שיעור השתתפותו של המגזר החרדי בכוח העבודה המדינה מבקשת למצוא דרכים שיאפשרו למגזר החרדי לצאת למעגל העבודה בלי לשנות את אורחות חייו. מאמץ זה כרוך מטבע הדברים בהתמודדות עם חסמים רבים - והעיקריים שבהם : מחסור בהון אנושי-תעסוקתי (בין היתר בשל חסר בידע באנגלית ומתמטיקה ובהכשרות מוכרות) המביא למגוון מצומצם של אפשרויות לתעסוקה; הסדרים שלטוניים - הסדרי תשלום של קצבאות שיוצרים כדאיות כלכלית נמוכה לצאת לעבודה; חובת השירות הצבאי (לגברים), שכן גברים חרדים המבקשים להימנע מחובה זו חייבים ללמוד בישיבה ונאסר עליהם לעבוד או לקבל הכשרה מקצועית. החלטות הממשלה בנושא תעסוקת חרדים וביצוען כדי לעודד את השתלבותו של המגזר החרדי בתעסוקה תוך התמודדות עם החסמים דלעיל, קיבלה הממשלה בשנים 2007-2010 כמה החלטות. משרד מבקר המדינה בדק את סדרי ביצוען של המרכזיות שבהן והעלה כדלקמן: 1. תכנית פרטנית להשתלבות בתעסוקה: באפריל 2007 החליטה הממשלה לאמץ את עקרונות הפעולה המופיעים במסמך המדיניות "אג'נדה כלכלית-חברתית לישראל 2008-2010" (להלן - מסמך האג'נדה), שהכינה המועצה הלאומית לכלכלה. המסמך הציע להקנות כלים פרטניים להשתלבות בתעסוקה, בעיקר עבור המגזר החרדי ומגזר המיעוטים. החלטת הממשלה קבעה, בין היתר, כי תוקם ועדה בין-משרדית (להלן - ועדת האג'נדה) לשם תכנון, יישום וליווי של תכנית הפעולה. לשם גיבוש המלצות שידונו במגזר החרדי הוקמה ועדת משנה. הביקורת העלתה כי ועדת המשנה לא הגישה דוח שהיה אמור לכלול תכנית פרטנית למגזר החרדי. כך נמנע מהממשלה המידע הנחוץ כדי לבחון את הכלים שהוצעו במסמך האג'נדה ולדון בהמלצות על הפעולות שיש לנקוט כדי לשלב חרדים בתעסוקה. עוד הועלה כי משרד התמ"ת טרם הכין תכנית עבודה אופרטיבית למגזר החרדי ולא הקים מטה לעידוד התעסוקה בקרב האוכלוסיות מעוטות ההשתתפות . הנה כי כן, מדובר במטלות בעלות חשיבות לאומית חברתית-כלכלית אך התמונה שעולה מצביעה כי התקדמות הטיפול בהן מועטה ואטית. 2. הצורך במדידת העמידה ביעדים: במסמך האג'נדה צוין כי יש לקבוע יעדים כמותיים תלת-שנתיים לצמצום העוני ולהגדלת שיעור התעסוקה. רק ביולי 2010, שלוש שנים לאחר אישור עקרונות מסמך האג'נדה, החליטה הממשלה לקבוע את יעדי התעסוקה. היעד שנקבע לשנת 2020 למגזר החרדי (בטווח הגילים 25-64) היה שיעור תעסוקה של 63% הן לגברים הן לנשים. זהו יעד מאתגר, בעיקר בנוגע לגברים (שכן בבסיסו הנחה שיתווספו לשוק העבודה 9,200 מהם בכל שנה), וחובת מימושו נמצאת על כתפי מוסדות השלטון. הועלה כי הממשלה לא קבעה יעדי ביניים הנגזרים מהיעד הסופי לשנת 2020. עוד נמצא כי אין במדדי ההצלחה הכמותיים שקבע משרד התמ"ת בשיתוף חברת תב"ת לשנת 2011 כדי להביא להשגת יעדי הממשלה. הנה כי כן, היעד ארוך-הטווח שקבעה הממשלה עשוי להיות בגדר שאיפה והצהרה גרֵדא שספק אם היא בת השגה. פעילות משרד התמ"ת וחברת תב"ת משרד התמ"ת בשיתוף הג'וינט וחברת תב"ת הפעילו תכניות ניסיוניות שמטרתן לעודד חרדים לצאת לעבודה ולסייע להם להתמיד בה. משרד מבקר המדינה בדק את תוצאות הפעלת התכניות האלה, כפי שעולה מנתוני משרד התמ"ת ותב"ת בנוגע לשנים 2005-2010, והעלה כי הגם שמדובר בפעילות העשויה להיות פורצת דרך, ואף שחלק מהתכניות הן רק בתחילת דרכן, נכללות בה יותר נשים מגברים, ובכל הקשור לגברים היקפה עודנו מצומצם: 1. בתכנית המרכזית להכשרה מקצועית של גברים המכונה "פרנסה בכבוד" השתתפו בשנים האמורות לעיל, על פי נתוני תב"ת, כ-620 גברים ומתוכם הושמו בעבודה כ-250. בתכנית להכשרת הנדסאים הוכשרו 30 תלמידים בלבד, ובתכנית לעידוד לימודים אקדמיים השתתפו כ-700 איש. תכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) שבמסגרתה מופעלים מרכזי השמה והכוונה תעסוקתית ייחודים לאוכלוסייה החרדית, הביאה להשמתם של כ-1,250 גברים מאז הפעלתה ב-2006. לפי חישובי משרד מבקר המדינה מספרם הכולל של הגברים המושמים בתכניות המשותפות של משרד התמ"ת וחברת תב"ת, הוא כ-1,600. תרומה זו אמנם חשובה אך שיעורה בטל בשישים לנוכח היעד שקבעה הממשלה. על הממשלה ומשרדיה להגביר את המאמצים למימוש היעד האמור לעיל. 2. הועלו ליקויים בפעולות המעקב והבקרה של משרד התמ"ת בנוגע לדרכי הפעלת התכניות שמטרתן לעודד חרדים לצאת לעבודה, ובהם: היעדר נתונים בדבר מספר התלמידים שהוסמכו בחלק מהתכניות ואי-התאמה בין נתוני תב"ת לנתוני משרד התמ"ת באשר למספר התלמידים בקורסי ההכשרה השונים; חלק מוועדות ההיגוי של התכניות, שבהן משתתף משרד התמ"ת, אשר תפקידן קביעת מדיניות, יעדים ומעקב אחר התכניות וביצוען מיעטו להתכנס; משרד התמ"ת לא בדק כראוי את התקדמות ביצוען של התכניות; טרם הושלם ליווין של חלק מהתכניות במחקרי הערכה של משרד התמ"ת והן לא נבחנו במבחני עלות מול תועלת. 3. תכניות תב"ת פותחו מתוך כוונה שאם יצליחו יוטמעו ויופעלו בהיקף נרחב יותר. התברר כי משרד התמ"ת טרם נערך לכך כראוי: תכנית "פרנסה בכבוד" החלה עוד בשנת 2001 אולם רק במהלך שנת 2011 הוחל בשלב מעבר לקראת הטמעתה; תכנית מפת"ח החלה בשנת 2006 בכמה יישובים אולם רק באחד מהם (ירושלים) הוחל בפעילות להטמעתה. פעולות להנגשת לימודים אקדמיים למגזר החרדי לפי נתוני הוועדה לתכנון ותקצוב (להלן - ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החרדים שלמדו בשנת התשע"א (2010-2011) לתארים אקדמיים היה כ-6,400 (מתוכם כ-60% נשים). אף שהמועצה להשכלה גבוהה, ות"ת ומשרד האוצר הכירו בחשיבות הנושא ופעלו לקידומו עדיין לא נעשה די בעניין זה: 1. לשם הגדלת מספר הסטודנטים החרדים במהלך שנות הלימודים התשס"ה-התשס"ח העמידו משרד האוצר וות"ת בכל שנה תקציב מיוחד למימון מסלולי לימוד ייחודים לחרדים. אולם הבדיקה העלתה כי ניצול התקציב היה דל (בשנת הלימודים התשס"ח [2007-2008] נוצל רק 50% מהתקציב), ומנגד לא אושרו פניות של מוסדות אקדמיים אשר ביקשו לקיים אצלם לימודים למגזר החרדי, ושהיו עשויות להביא להגדלת מספר הסטודנטים. רק בשנת 2009 פנתה המועצה להשכלה גבוהה לאגף התקציבים במשרד האוצר בבקשה לעדכן את הקריטריונים כדי שיהיה אפשר לתת מענה להיקף נרחב יותר של ביקוש ולאפשר אפיקי לימוד נוספים. 2. באוקטובר 2010 חתמו אגף התקציבים וות"ת על תכנית רב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים התשע"א-התשע"ה (2010-2015), שכללה בין היתר את נושא הגברת נגישות האוכלוסייה החרדית למערכת ההשכלה הגבוהה. בתכנית נקבע כי התקציב לשם מימוש היעדים הנוגעים לנושא זה יוקצה בכפוף לתכנית מפורטת שתגיש ות"ת לאגף התקציבים במהלך שנת הלימודים התשע"א. אולם רק בינואר 2012, דהיינו בעיצומה של שנת הלימודים התשע"ב (2011-2012), הגישה ות"ת את התכנית המפורטת. פעולות להכשרה תעסוקתית במהלך השירות האזרחי אחד מתפקידי מינהלת השירות האזרחי-לאומי שבמשרד המדע והטכנולוגיה הוא לפעול לכך שתקופת השירות של תלמידי ישיבות בשירות האזרחי תנוצל גם להכשרה מקצועית-תעסוקתית. בפועל, מאז החלה מינהלת השירות לפעול בשנת 2008, ועד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2011, דהיינו במשך כשלוש שנים וחצי, טרם הופעלו במסגרתו הכשרות לתעסוקה.
השכלה ותעסוקה באוכלוסייה החרדית / דוח
בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דוח בנק ישראל שיפורסם ב- 30 למרץ 2011: השכלה ותעסוקה באוכלוסייה החרדית • מספר הסטודנטים החרדיים (גברים ונשים) בתוכניות לימוד המופנות למגזר החרדי עלה מכאלפיים בשנת 2005 לכששת אלפים בשנת 2010. מספרם של הגברים החרדיים הרוכשים השכלה אקדמית צמח ממאות בודדות בשנת 2005 לכ-2,500 בשנת 2010. • מעל 90 אחוזים מהסטודנטים החרדיים לומדים מקצועות עם זיקה חזקה לשוק העבודה. • למרות תהליך האקדמיזציה, לא נמדדו בסקרי כוח האדם, עד כה, שינויים משמעותיים בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים. שינוי כזה, אם יתרחש, יתרום לצמיחת המשק בעתיד. המגזר החרדי, בעיקר הגברים, מתאפיין בשיעורים נמוכים מאוד של השתתפות בכוח העבודה ובשיעורי תעסוקה נמוכים. בשנים האחרונות מתמקדת המדיניות הממשלתית בשוק העבודה בהגדלת שילובן של אוכלוסיות המתאפיינות בשיעורי השתתפות נמוכים – ובכללן אוכלוסיית החרדים – בשוק העבודה. לצעדים אלו נודעת חשיבות מכרעת לנוכח שיעורי הגידול של האוכלוסייה החרדית, העולים במידה ניכרת על אלה של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. על פי אומדנים שונים, החרדים מהווים כיום 8–10 אחוזים מהאוכלוסייה, ולפי תחזיות, שיעורם באוכלוסיית גילאי 25–64 (גילי העבודה העיקריים) יגיע בעוד כעשרים שנה ל-17 אחוזים. גידול חלקם של החרדים באוכלוסייה, על רקע הזדקנות האוכלוסייה וצמצום שיעורי הילודה ביתר קבוצות האוכלוסייה, מדגיש את חשיבות שילובם בתעסוקה. בשנים האחרונות ננקטו מספר צעדי מדיניות המיועדים לעודד את התעסוקה של החרדים, בהם צעדים עקיפים כצמצום קצבאות הילדים בשנת 2003 ותוכניות ישירות לעידוד התעסוקה. ביוני 2003 בוטל חוק משפחות ברוכות ילדים ("חוק הלפרט"), וכן הוחלט על קיצוץ נוסף בקצבאות. צעד זה נועד, בין השאר, להניע גברים חרדיים להצטרף למעגל התעסוקה. נוסף על כך מופעלות בשנים האחרונות תוכניות שונות לעידוד השתלבות חרדים בשוק העבודה על ידי הכשרה והשמה מקצועית, תמיכה בלימודים עיוניים ותמיכה בתעסוקה. ההוצאה מתקציב המדינה לפרויקטים אלו עמדה בשנת 2010 על למעלה מ-300 מיליוני ש"ח (מתוכם כ-150 מיליונים הופנו לסבסוד מעונות יום לאוכלוסייה החרדית). עידוד החרדים לרכוש השכלה המכוונת לשוק העבודה והכשרה מקצועית הוא המפתח לשילובם בעבודה. נתוני סקרי כוח האדם מצביעים על עלייה מתמדת וניכרת בשיעורי התעסוקה של נשים חרדיות לאורך העשור האחרון. לעומת זאת, בשיעורי התעסוקה של גברים חרדיים לא ניכרים בתקופה זו, כאמור, שינויים משמעותיים. אחת הסיבות העיקריות לאי השתתפותם של גברים חרדיים בשוק העבודה היא חוסר כדאיותה הכלכלית, הנובע מהעדר השכלה המכוונת לשוק העבודה. הכנסתה הפנויה של משפחה חרדית שבה הגבר אינו עובד והאישה עובדת עלולה לרדת משמעותית כשהגבר ייצא לעבודה (בהנחה שישתכר שכר מינימום), בשל ירידת הכנסותיה שלא מעבודה (למשל מלגת כולל ועזרה כלכלית מארגוני צדקה). לכן, שינוי משמעותי בדפוסי התעסוקה של הגברים החרדיים תלוי במידה רבה בעליית כושר ההשתכרות שלהם, יחסית למקורות ההכנסה האלטרנטיביים שמחוץ לשוק העבודה. שינוי זה אפשרי באמצעות רכישת השכלה או הכשרה המכוונות לשוק העבודה, שתעלה את השכר הפוטנציאלי של גברים חרדיים. אקדמיזציה במגזר החרדי בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך איטי אך יציב של אקדמיזציה במגזר החרדי, המתעצם בפרט בקרב הגברים. גברים ונשים חרדיים פונים ללימודים אקדמיים ומקצועיים בתוכניות ייעודיות לאוכלוסייה זו ובתוכניות רגילות. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החרדיים (גברים ונשים) בתוכניות לימוד המופנות למגזר החרדי עלה מכאלפיים בשנת 2005 לכחמשת אלפים ב-2010 (לוח 1). רובו המוחלט של השינוי נבע מגידול מספר הסטודנטים הגברים. נוסף על אלה לומדים סטודנטים חרדיים בתוכניות ובמוסדות לימוד כלליים, ושם אין דרך לזהותם בסטטיסטיקות. ההערכה היא שהמספר הכולל של הסטודנטים החרדיים ב-2010 היה כששת אלפים, מתוכם כ-42 אחוזים גברים. כמו כן ניתן לראות (לוח 2) כי מגמת האקדמיזציה מתרכזת ברכישת מקצועות בעלי פוטנציאל גבוה להשתלבות בשוק העבודה. מעל 90 אחוזים לומדים מקצועות אלו. המדיניות הממשלתית יכולה לסייע להתגבר על חסמים שונים המונעים מחרדים להשתלב בלימודים אקדמיים ומקצועיים. אם מגמה זו תתעצם, ייווצר בעתיד שינוי משמעותי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית. שינוי זה יכול להשפיע רבות על מצב המשק הישראלי, ולמנוע ממנו להגיע למצב שבו שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה יכבידו על יכולתו לצמוח.

תאריך:  02/05/2013   |   עודכן:  02/05/2013
עידן יוסף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כמה מרוויח חייל חרדי משוחרר
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לחבר הכנסת בני עדות המזרח יש הצעות שונות לדמויות אותן הם רוצים לראות מתנוססות על השטרות. הוויכוח בנושא כנראה עקר, משום שההחלטה התקבלה לפני כשנתיים, אבל זה לא מנע מהם להעלות רעיונות (יום ד', 1.5.13) בישיבת המליאה האחרונה.
02/05/2013  |  עידן יוסף  |   חדשות
החברה להגנת הטבע הגישה (יום ד', 1.5.13) לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה נגד משרד התחבורה, בה מתבקש בית המשפט לחייב את המשרד לשתף את הציבור במידע הנוגע לפרויקט הקמת קו הרכבת באר שבע-אילת ופרויקט נמל התעלה באילת, מכוח חוק חופש המידע. זאת לאחר שהחברה להגנת הטבע הגישה למשרד בקשה לקבלת המידע, אולם במשרד סירבו למסור את המידע, בטענה כי מדובר ב"דיונים פנימיים ובמידע העלול לשבש את פעילות המשרד".
02/05/2013  |  עידן יוסף  |   חדשות
מכבי חולון זכתה בגביע המדינה לנשים לאחר הצגה חגיגית באיצטדיון המושבה בגמר מול רמת השרון. המתקן החדש בפתח תקוה אירח שתי סינדרלות, הוורודות שהדיחו את הדאבליסטית אס"א תל אביב בשלב הקודם והכחולות שהגיעו לגמר לראשונה בתולדות המועדון.

למה הצגה? כי המשחק הסתיים ב-1:7 מפלצתי לטובת חולון, שהשלימה זכיה תשיעית בגביע (אחרי 8 רצופות בין השנים 2003-2009). יש לזכור שסגנית האלופה היא הקבוצה המעוטרת ביותר בכדורגל הנשים בארץ, לאחר שכבר זכתה בעבר ב-6 אליפויות.


01/05/2013  |  ערן פיש  |   חדשות
הרפורמה ברשות השידור יוצאת לדרך. הערב (יום ד', 1.5.13) נחתם הסכם בין הנהלת רשות השידור לאגודות העיתונאים השונות ברשות, שיאפשר את תחילת הרפורמה. יישומו של ההסכם כפוף לאישורו של משרד האוצר.
01/05/2013  |  עידן יוסף  |   חדשות
מפלגת יש עתיד הודיעה (יום ד', 1.5.13) כי היא מתנגדת להצעת החוק לרפורמה בממשל ולהגברת המשילות שהציע מוקדם יותר הערב ח"כ דוד רותם בעידוד ראש מפלגתו, אביגדור ליברמן, וראש הממשלה, בנימין נתניהו.
01/05/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפי לאופרט
רפי לאופרט
מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה קיומו של תהליך ריקבון מטריד בחברה הישראלית המקיף את רוב תחומי הקיום הלאומיים שלנו, למן רמת הביטחון הלאומי ועד לאופיו ואיכותו של המשק, השירות הציבורי ומערכ...
דן מרגלית
דן מרגלית
אני? בגילי? להגן על שבתאי? למה בדיוק? על ששמר על זכות השתיקה כאשר נוער הגבעות השתולל ביהודה ובשומרון נגד אוכלוסייה פלשתינית?
עידן יוסף
עידן יוסף  |  
המגפה שהשמידה את קיפודי הים באילת התפשטה לאוקיינוס ההודי ומאיימת להשמיד אוכלוסיות קיפודי הים בכל העולם    קיפודי הים נחשבים ל"שומרים" של שוניות האלמוגי. החוקרים מתריעים: מדובר במגפה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il