"כוונתנו לצמצם את מספר תאגידי המים מ-55 ל-13 תאפשר להוריד את מחיר המים בכ-5%, אך בינתיים פעולתנו בעניין נתקלת בהתנגדות עזה". כך אמר אלכסנדר קושניר, מנהל רשות המים. הוא דיבר (יום ב', 6.5.13) בדיון בוועדה לביקורת המדינה שעסקה בדוח של
מבקר המדינה המתריע על ריבוי התאגידים, מחירים מופרזים ולא ריאליים וחוסר-עבודת-מטה.
קושניר ציין עם זאת כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהשרות לצרכן ואיכות המים עלו מאז הקמת התאגידים. הוא הוסיף כי רם בלינקוב, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר, מוביל ברשות המים ועדה להפחתת המחיר, והוא מקווה כי עד סוף שנת 2013 יופחת לצרכן היקף העלויות, הן זה המועבר לתאגידים והן המועבר לחברת מקורות.
עוד אמר בדיון כי הופעל נוהל-מהיר להנחות לנכים, וכי רוב הזכאים כבר נהנים מהטבה זו. זאת לדבריו, בהתאם לתקציב שיוקצה לרשות. "המטרה שלנו היא שרות מעולה במחיר מינימלי", ציין.
חזי ליפשיץ, סמנכ"ל משרד האנרגיה והמים, אמר כי השר הנכנס
סילבן שלום, מקיים מספר רב של ישיבות כדי למזג תאגידים ולהפחית את המחיר לצרכן. נציגת משרד האוצר, עדי חכמון, אמרה כי הגדירו אוכלוסיות הזוכות להנחה, ולשם כך נתונים 55 מיליון שקלים. מעולם לא היה פטור מע"מ על מים אך בפועל בגלל שהעירייה היא מלכ"ר היא לא גבתה זו. לטענתה, מחירי המים עלו בגלל מחירי האנרגיה ומתקני ההתפלה, ולדבריה- משרד האוצר מתנגד לצמצום התאגידים.
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) השיב כי צריך לבטל את כל התאגידים ולהחזיר את הטיפול לעיריות, ובהמשך דרש להורדת מחיר המים לאלתר.
"התקציב חייב לכלול הורדת מחיר המים"
יו"ר הוועדה, ח"כ
אמנון כהן (שס) התריע כי "הורדת מחיר המים חייבת להופיע בתקציב הקרוב, וחשוב שמסקנות הדיון יוטמעו בתקציב בגלל המשמעות ליוקר המחיה". כהן הוסיף כי מים הם מצרך יסוד, אך העברת הפיקוח והאספקה לצרכן מהרשויות המקומיות לתאגידים ייקרה אותו מאוד. הוא אף מתח ביקורת על היעדרות נציג משרד ראש הממשלה מהדיון. צבי ורטיקובסקי, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה, ציין כי "חשוב שמשק המים יתנהל כמשק סגור, אך חלק מהעלויות אינן מוצדקות. אם לא יחייבו את הצרכנים בדברים שאינם המחיר הריאלי של המים, ניתן להוזיל משמעותית את המחיר לצרכן".
ראש עיריית קריית אונו יוסי נשרי תקף את התאגידים ואמר כי "ארבעה אנשים בעירייה יודעים לטפל במשק המים, ולא צריך את המפלצת הזו ששמה תאגיד. המים שייכים בחוק לאזרחי ישראל ולא ניתן למוסרם לגורמים פרטיים. ההכנסות צריכות להיכנס בעיריות לקרן ייעודית לטיפול במים וביוב, וכך ניתן להוריד 20-15 אחוז מהמחיר".
ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה) טען כי "מחירי המים היקרים הם ממחוללי המחאה החברתית, האזרח מסבסד בכחצי מיליארד שקלים את החקלאי. אינני נגד סבסוד חקלאים - אך המדינה היא שצריכה לסבסד אותם ולא האזרחים. התקלות החוזרות ונשנות במוני המים, והמחיר אותו נאלצים לשלם התושבים בגין צריכה משותפת, מביאה לחוסר אימון צרכני ולמרמור של האזרחים. בשונה מחשמל או מבזק, כאן צרכני המים מרגישים שמרמים אותם". גם ח"כ רות קלדרון (יש עתיד) אמרה כי "לא צריך להיות רווח על המים שהאזרח משלם".
