שרון מציע הקלות
ראש הממשלה אריאל שרון הציג בישיבת הממשלה (יום א', 14.10.01), הצעה חדשה-ישנה: לתת הקלות גדולות לפלשתינים באזורים רבים, ובתנאי שהרשות הפלשתינית תתחייב, מפורשות, לשמור על שקט באותם המקומות השקט.
זו הנוסחה החדשה של שרון, נוסחה אותה ביקש להפעיל מיד לאחר שנבחר לראשות הממשלה, אך זו נגנזה בגלל הפיגועים הקשים. המודל המוצלח אותו מבקש שרון ליישם: בית ג'אלה-גילה.
במסגרת ההקלות מבקש שרון להסיר את הכתרים סביב שכונות בחברון, ואף לפנות את שכונת אבו-סנינה אותה כבש צה"ל בעקבות הפיגועים שאירעו, במהלכם הותקפו מתפללים שבאו למקום. שרון מבקש לבצע את ההקלות באופן מתואם עם הפלשתינים, וזאת כנגד התחייבותם לשמור על שקט באותם מקומות.
בעמדת שרון מצדדים שר הביטחון בנימין בן-אליעזר ושר החוץ שמעון פרס, אך מנגד - מתנגדים רבים מבית, ובמיוחד שרי הימין (ובראשם רחבעם זאבי) והרמטכ"ל שאול מופז. הרמטכ"ל טוען, כי אין מקום לבצע הקלות, שכן רמת הפיגועים לא פחתה, ואלה נמשכים בקצב של כ-30 פיגועים ליום.
סגנית שר הביטחון דליה רבין-פילוסוף, אמרה הבוקר (יום א') כי אומנם נכון - אין ירידה משמעותית בפיגועים, אך למרות זאת, יש ללכת בדרך של הקלות תמורת התחייבויות לשקט, וזאת בתקווה שניתן יהיה בדרך זו להביא להפחתת האש.
ישיבת ממשלה סוערת
הממשלה קיימה ישיבה סוערת (יום א', 14.10.01). שרי הממשלה קיבלו סקירה מראש אמ"ן, אלוף עמוס מלכה, על המלחמה בטרור והשפעותיה על האזור. לדבריו, קיימת הנמכה של הטרור מצד הפלשתינים אך לא בטוח שהדבר יימשך.
במהלך הישיבה הודיע ראש הממשלה, אריאל שרון, לשרי ממשלתו, על החלטת המטבחון ליתן הקלות לפלשתינים באזורים רבים. שרון התייחס לנסיגה המתוכננת של כוחות צה"ל משכונות אבו-סנינה וחראת א-שייח שבגזרת חברון. לדבריו, ינסו לחזור על המודל שיושם בבית-ג'אלה-גילה: נסיגת כוחות צה"ל תמורת התחייבות פלשתינית להפסקת האש.
בתגובה לדברים אלה, הטיחו השרים לימור לבנת ועוזי לנדאו ביקורת על התנהלותו של שר החוץ שמעון פרס, אך שרון הגן על פעילותו של שר החוץ. שרון גער בשרים וציין, כי עליהם לייצור בסיס לשיתוף פעולה וישיבות הממשלה אינן מקום להטחת האשמות הדדיות.
במהלך הסקירה מסר האלוף מלכה, כי ערפאת השיג התחייבות מצד החמאס להפסקת הפיגועים, אולם ההתחייבות שהושגה הינה בעצם פק"מ, היינו: פקדון קצר מועד. תנועת החמאס ציינה, כי תשוב לבצע תוך זמן קצר פיגועים בשטחי ישראל.
במסגרת ישיבת הממשלה תקף שרון שוב את התנהגותו של הרמטכ"ל שאול מופז. שרון התייחס להודעה שהוציא הרמטכ"ל באמצעות דובר צה"ל, לפיה הרמטכ"ל לא התנגד לפינו צה"ל מחברון אלא משכונת אבו-סנינה ומשכונת חראת א-שייח, וזאת כל עוד לא ממלאים הפלשתינים את התחייבויותיהם.
שרון טען, כי התנהגותו של מופז חורגת מכל אמת מידה מקובלת, וכי אין זה מתקבל על הדעת שהרמטכ"ל יתערב בענייני הדרג המדיני. בישיבה נודע לשר הביטחון, בנימין בן-אליעזר, על דבר התבטאויותיו של הרמטכ"ל מופז. בן-אליעזר רגז על דברים אלה, והוא נשמע אומר: "אני אפטר את הרמטכ"ל". בערב, נועדו הרמטכ"ל ושר הביטחון לשיחת הבהרה.
במהלך הפגישה שקיימו השניים, נזף בן-אליעזר "נזיפה חמורה" ברמטכ"ל. הליך הנזיפה התנהל כהערה וכהליך משמעתי לכל דבר ועניין. בן-אליעזר אמר לרמטכ"ל, כי הוא לא יוכל לסבול התנהגות כזו, ממנה משתמע כי צה"ל הוא המגן על אזרחי ישראל וכי הדרג המדיני מפקיר את אזרחי המדינה.
השר הורה לרמטכ"ל ולדרג הבכיר בצה"ל להימנע ממתן ראיונות ללא אישורו של שר הביטחון. הנחייה זו נחשבת חריגה, אם כי אין מדובר בתקדים: יצחק רבין (ז"ל) אסר על צמרת צה"ל להתראיין ללא אישורו; כך נהג גם יצחק מרדכי כלפי הרמטכ"ל וקציני צה"ל הבכירים.
החלטות ישיבת הממשלה:
לאחר ישיבה ממשלה סוערת שבה תקפו השרים את החלטת המטבחון להעניק לפלשתינים הקלות, קיבלה הממשלה שורה של החלטות, שנועדו להקל על האוכלוסיה האזרחית הפלשתינית. אלה ההחלטות:
1) פתיחת מחסום קלנדיא;
2) הסרת מחסומים באופן שיאפשר תנועה חופשית בין ערים מסויימות ביהודה ושומרון;
3) לאפשר הכנסת דלק לשטחים;
4) הרחבת רצועת הדייג הצפונית של רצועת עזה ל-12 מייל;
5) ישראל תהיה מוכנה להסיר סגרים במידה והפלשתינים ימלאו תנאים מחייבים. התנאים לגבי כל עיר יסוכמו בפגישות הביטחוניות.
במסגרת הישיבה עלתה כאמור סוגיית יציאת צה"ל משטחי A מאבו-סנינה וחראת א-שייח. ראש הממשלה ציין, כי תמורת התחייבות ממשית למנוע ירי בכל אזור חברון, יצא צה"ל משטחים אלה. הדבר ילובן במפגשים הביטחוניים, במטרה לקבוע סידורים מעשיים לביצוע היציאה מהשטחים.
במידה שתהיה הפרה, יחזור צה"ל לשטחים על-פי הצורך. ראש הממשלה ציין, כי הצבא יהיה במוכנות לחזרה לשטחים השולטים במקרה של הפרה.
בנוסף הודגש, כי פעילות צה"ל נגד הטרור לא תשתנה בעקבות מתן ההקלות. לנוכח ההתרעות הקיימות לביצוע פיגועים, ובנסיבות שבהן לא מקיימים הפלשתינים התחייבותם לסיכול פיגועי טרור ומעצר טרוריסטים, אין לישראל אפשרות להימנע מפעילות לפי עיקרון ההגנה העצמית.
