חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, בנוגע להעברתו של
צבי בר מתפקידו כראש עיריית רמת גן, עומדת בניגוד מוחלט לפסק דינו של השופט
אשר גרוניס משנת 2007. כך טוענים באי-כוחו של בר, עוה"ד נבות תל-צור וירון ליפשס, בתגובה שהגישו (יום ה', 6.6.13) לבג"ץ.
וינשטיין הביע את העמדה לפיה החלטה של מועצת העיר שלא להדיח את בר למרות כתב האישום נגדו, לוקה בחוסר סבירות קיצוני. בר אומר, כי לא בכדי קבע המחוקק שרק מועצת העיר יכולה להדיח את ראש העיר, שכן בכך נשמרת זכותו של הציבור לבחור את נציגיו. הוא גם עומד על ייחודו של תפקיד ראש רשות מקומי, הנבחר בבחירות אישיות בידי תושבי הרשות.
תל-צור וליפשס מצטטים בהרחבה את פסק דינו של גרוניס, בו קבע (כאמור עוד בשנת 2007), כי הגשת כתב אישום נגד חבר מועצה ברשות מקומית אין בה כדי לפסול אותו מלהמשיך בכהונתו. עוד אמר גרוניס, כי הציבור ולא בית המשפט הוא הנדרש להכריע בעניינם של נבחרי ציבור. עמדתו של וינשטיין נראית, הם טוענים, "כאילו דבריו החשובים והחדים של כבוד הנשיא דהיום, חלפו להם ליד אוזנו של היועץ המשפטי לממשלה, אך לליבו לא חדרו".
עוד טוען בר, כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתה של מועצת העיר. לדבריו, העתירה המקורית הוגשה נגד המשך כהונתו ולא נגד החלטת מועצת העיר - שהתקבלה שנה וחצי לאחר הגשתה - ולכן אין מקום לדון בהחלטה זו. לדבריו, עמדתו של וינשטיין - לפיה יש לראותו כמי שביצע את העבירות המיוחסות לו - מייתרת למעשה את קיומו של משפטו.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
