"חברות קורסות לעיתים. לא תמיד בא להן רווח והצלה מחברות אחרות הקשורות אליהן ברמה זו או אחרת. הכיצד יכול היה המבקש להיות מוטעה? הרי כל הפרטים היו ידועים לו עובר לרכישה? ברי וברי שהוא באופן אישי לא הוטעה!". כך אומרת (6.6.13) סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל, בדחותה בקשה לתביעה ייצוגית נגד כור.

רו"ח עובדיה קדמי הגיש את התביעה בשנת 2007, שבועיים לפני תום תקופת ההתיישנות, בגין אירועים שהתרחשו בסוף 1999. חברת מפעלי פלדה מאוחדים (קרית הפלדה) הייתה אז בשליטת קונצרן כור, בראשו עמד יונתן קולבר. התביעה הוגשה בין היתר גם נגד מי שהיו יו"ר ומנכ"ל קריית הפלדה, יעקב בן-בשט ויוסי אנגליסטר, ונגד משרד רואי החשבון קוסט-פורר-גבאי שביקר את דוחותיה של החברה.

קדמי טען, כי הנתבעים הטעו אותו ואת יתר מחזיקי האג"ח של קריית הפלדה, כאשר הבטיחו שקונצרן כור ידאג לפרעון האג"ח אך בסופו של דבר הניח לחברה לקרוס. עוד טען, כי החברה ומנהליה הפרו את חובתם לפרסם את דבר קיומו של מו"מ עם הבנקים להסדר עבור קריית הפלדה. קדמי רכש אג"ח ב-27,000 בימים האחרונים של 1999, חודשיים וחצי לפני שהוקפאו ההליכים נגד החברה.

פלפל דחתה את טענת הנתבעים לפיה יש למחוק את התביעה בשל שיהוי באומרה, כי לפי פסיקת בית המשפט העליון - זכותו של תובע למצות את תקופת ההתיישנות עד תומה. לגופם של דברים קבעה פלפל, כי לא הייתה חובה למסור דיווח מיידי על פתיחתו של המו"מ בין קריית הפלדה לבנקים, שכן ברור היה שמצבה של החברה קשה.

קדמי התמקד בהודעתה של כור, לפיה היא "תמציא פתרון לפירעון" החוב למחזיקי האג"ח. פלפל קובעת, שאין זו התחייבות חוזית: "השפה העברית מספיק עשירה, ומכירה את מילה התחייבות; כך שספק רב לי אם ניתן לקרוא למילים: 'תמציא פתרון' התחייבות מפורשת לשלם את כספי איגרות החוב. כל שניתן לקרוא לתוכן, זו אמונה בכוחה של המשיבה 1 וציפיה למצוא פתרון להסדרת המצב, או כפי שהסלנג המדובר אומר: 'יהיה טוב'. מכאן ועד התחייבות לשלם כספים הדרך לא קצרה: ועל ציפיה אופטימית ספקולטיבית, המחוקק לא בחר להגן".

פלפל עומדת על כך שקדמי היה מודע למצבה הקשה של קריית הפלדה לפני שרכש את האג"ח: "עינינו הרואות שהמבקש רו"ח וכלכלן במקצועו ביצע את עסקת רכישת האג"ח כאשר הוא מבין היטב את מצבה הקשה של החברה. היו בפניו כל הנתונים הרלוונטיים העדכניים על מצבה של החברה; הוא אף ראה את התנהגות ערך האג"ח (ירידה חדה מאוד) יום לאחר פרסום הדוח המיידי ויום לפני שרכש את האג"ח.

"המבקש ביצע רכישתו אחרי שהחברה הודיעה שלא תוכל לעמוד בפירעון הקרן. המבקש רכש האג"ח אחרי שקרא בעיתון גלובס כי כור נטשה את מחויבותה לחברה. המבקש רכש האג"ח לאחר שקרא בדוחות הכספיים מתאריך 18.11.1999 כי יש מו"מ שהתגבש ושיאושר פורמלית עד סוף השנה; סוף השנה הגיע, ועד המועד שרכש את האג"ח לא נמסר על חתימת הסדר בין הבנקים לבין החברה בתמיכת המשיבה". קדמי חויב בתשלום הוצאות בסך 12,000 שקל.