הנה הכסף: כ-61 מיליארד שקל חייבים אזרחים, רשויות וחברות למדינה, אך כנראה שחלק ניכר מהחובות לעולם לא ישולם. חלקם לא-ברורים, חלקם לא רשומים במחשב, אחרים ישנים (משנות השבעים של המאה הקודמת) וייתרם - מחברות שפשטו את הרגל.

הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנה (יום ג', 11.6.13) בדוח מבקר המדינה על מאזן המדינה לשנת 2010. מהדוח עולה כי משרדי ממשלה וכן עשרות חברת ממשלתיות נמצאים בגירעון של 60.7 מיליארד שקל, עקב חובות שהמשרדים לא פעלו די לגבות אותם. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (שס) אמר בדיון בציניות כי "מתברר שכדאי לעשות עסקים עם המדינה - כי לא צריך לשלם לה. המדינה ממהרת לקצץ בחינוך, ברווחה, בבריאות ובביטחון - ובמקביל מתרשלת בגביית הכסף המגיע לה מהחייבים והלווים. עד ששואלים "איפה הכסף?!" - הנה הכסף, רק תיקחו אותו".

נציג המבקר, צבי ורטיקובסקי, הזהיר בדיון כי חלק גדול מהנתונים לא-אמינים ולא-ברורים, ובמינהל מקרקעי ישראל לדוגמה יש אי-ודאות כמה באמת חייבים להם.

יהלי רוטנברג, סגן החשבת הכללית באוצר, הדגיש כי האחריות הראשונית על גביית החוב בכל משרד היא על מנכ"ל המשרד, אך החשב הכללי לקח אחריות בעניין ומניע מהלך להקמת מערך שליטה על כל החובות בשיתוף כל משרדי הממשלה. לדבריו, "מדובר בתהליכים ארוכים ומורכבים, אך כל שנה נגבים כחמישה מיליארד שקל חובות ישנים, וכיום החוב הוא כ-6 מיליארד שקל בלבד". הוא הודה כי חוב שנוצר בגלל חוסר טיפול של המשרד הממשלתי - יימחק. רוטנברג ציין כי "זה חלום לגבות סכומים כאלו, רבים מהם חובות ישנים (משנות ה-70' וה-80'), אבודים ואין סיכוי לגבות אותם". רוטנברג לא ידע לענות מדוע משנת 2010 לא יצא מכרז חדש מטעם המדינה לגביה חיצונית.

ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי "מדובר בשערורייה לאומית. מיליארדים ירדו לטמיון בשל התנהלות כושלת של המדינה. בימים שהאוצר מכניס את ידו לתוך כיסי האזרח, מסתבר שמוותרים על מיליארדי שקלים חובות. מתוך 60 מיליארד ש"ח חובות שמצא מבקר המדינה - על מחצית הסכום, כ-30 מיליארד, ויתרו רשויות המדינה והכריזו כחובות אבודים או כאלה שלא ניתנים לגביה. כספי המדינה הפקר, ואילו אלו היו תשובות תאגיד או חברה בבורסה, מנהליו היו נעצרים ומבלים בכלא". ח"כ באסל גאטס (חד"ש) שאל "האם ארגון ה-OECD אליו גאה ישראל להשתייך - מסכים עם התנהלות שכזו?", ואילו ח"כ רות קלדרון (יש עתיד) הדגישה כי "הדבר הקשה בדיון - הוא לראות את זחיחות הפקידים, שהחוב לא יושב על המשכורת שלהם".

החייבים "מגלגלים" חברות וממשיכים הלאה

דוד מדיוני, מנכ"ל רשות האכיפה והגביה השיב כי הרשות לוקחת אחריות על כל החובות של כל משרדי הממשלה, אך מטפלת רק בחובות שהמשרדים מעבירים אליה. לדבריו, בשנת 2012 נגבו 32 מיליארד שקל, אך לא מהחובות הכלולים בדוח המבקר. "בימים אלו אנו ממתינים להסדר בו חלק מסכום החוב שהמשרד יגבה - יישאר אצלו לפעילות, כדי לתמרץ אותו לפעולת הגביה". גם יוסי שטיינברג, חשב משרד הכלכלה אמר כי כיום יש מודעות עמוקה לגביית חובות, אך הודה כי מתוך חוב אזרחים וחברות של כ-2.5 מיליארד שקל, ניתן לגבות רק חצי מיליארד שקל. השאר - חובות ישנים מאוד או של גופים וחברות שבינתיים פשטו את הרגל.

חני גד, חשבת מינהל מקרקעי ישראל, הוסיפה כי כ-1.5 מיליארד שקל הם חובות מוכחים, אך הודתה בקיומם של חובות לא-ברורים של כ-2.9 מיליארד ש"ח. לדבריה, "המינהל איננו ממהר לוותר על חובות, וכל שנה נגבה מהחוב הישן כ-200 מיליון שקל".

יגאל ברזני, סמנכ"ל הביטוח הלאומי, פירט את פעולות ארגונו לצמצום החוב, אך הודה כי רק 50% גביה נרשמת מחייבי המזונות, אשר חובם הכולל - 3 מיליארד שקל. לדבריו, מחייבים פרטיים, כמיליארד וחצי שקל, נגבים ב-95 אחוז, אך חובות המעסיקים, מיליארד וחצי מתוך כ-4.5 מיליארד שקל, הן של חברות שפשטו רגל והחוב אבד. לדברי ברזני, 700-800 מיליון שקל נוספים הם חובות ישנים מלפני כ-40 שנה - וגם הם יימחקו. הוא הוסיף כי כשני מיליארד שקל נוספים הם של חברות מתגלגלות (בעלי שליטה בחברות שצברו חובות נוטשים אותן - ופותחים חברות חדשות במקומן), והמוסד לביטוח לאומי מנהל כבר כשנה וחצי מגעים עם משרד המשפטים בעניין - לאסור פתיחת חברה חדשה למי שיש לו חוב בביטוח הלאומי. משרד המשפטים טרם השיב לפנייה בעניין.

מירב קדם, חשבת רשות המים, סיפרה בדיון כי "חלק מהחובות שהיו רשומים עד היום לא היו נכונים, אך בחמשת החודשים האחרונים נגבו חובות משנות ה-90' בהיקף של 40 מיליון שקל. אנו עוברים כל אדם וגובים את חובו, אך יש כ-600 מיליון שקל של חובות מסופקים". עינת גמזו, נציגת האוצר הוסיפה כי לחברת "מקורות" יש חוב למדינה בגלל אי תשלום ריבית, על ההלוואה שקיבלה, אך האוצר ממתין להכרעת היועמ"ש בעניין חודשים הקרובים. איריס עבר, חשבת "מקורות", השיבה כי קיים ויכוח בין החברה למדינה לגבי החוב.

בסיכום הדיון, דרש יו"ר הוועדה אמנון כהן מכל החברות והמשרדים הממשלתיים להעביר אליו דוחות מדויקים ואמינים על כלל החובות, מעמדם, מצבם הגביה ומי החליט כי חוב מסוים הוא "אבוד" - ומדוע. עוד הדגיש כהן כי "ייתכן מאוד שהחוב הקיים גדול מ-61 מיליארד שקל והמדינה אינה עושה מספיק על-מנת לגבות מהחזקים ומאידך גובה מהאוכלוסיות החלשות באמצעות מיסים". כהן פנה לשרת המשפטים לתת מענה בהקדם לבעיית חברות-בעלות-חוב, הנסגרות ומוקמות מחדש. הוועדה גם ביקשה ממשרד האוצר עידכון בתוך חודש, על הפעולות מול היועץ המשפטי לממשלה בעניין חובה של חברת "מקורות" ותקיים דיון מעקב בעניין עם החשבת הכללית באוצר ומנהל רשות המיסים.