שיטת הבדיקה שתסייע ל"מאותגרים טכנולוגית"

נתקעים מול המכונה לתשלום בחניון? לא מסתדרים עם המכונה להפקדת שיקים של הבנק? מכון התקנים הישראלי מפרסם להערות הציבור את התקן הישראלי ת"י 20282-2: קלות ההפעלה של מוצרים לשימוש יום-יומי: שיטת בדיקה למוצרי "גש והשתמש" לשימוש ציבורי.

במקומות ציבוריים רבים אנו נדרשים לתיווכו של מכשיר טכנולוגי זה או אחר. למשל: הוצאת כסף מכספומט, תשלום בחניון, רכישת כרטיס נסיעה ברכבת ממכונה למכירת כרטיסים ועוד.

מכשירים אלו, המיועדים לשימוש הקהל הרחב, אמורים להקל על חיינו ולתת לנו שירות מהיר, יעיל ואיכותי במקום השירות האנושי, המסורתי שהיה נהוג בעבר.

אם המכשיר בו אנו מעוניינים להשתמש אינו קל לתפעול, ורבים מן האנשים שבאים עימו במגע מתקשים להשתמש בו (או אינם מצליחים כלל...), ברור שהדבר אינו רצוי עבור ספקי המוצר, אינו רצוי עבור הארגונים שרכשו את המכשיר לטובת לקוחותיהם ואינו רצוי עבור המשתמשים עצמם.

דני גולדשטין, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי, אמר כי "המידע המצוי בתקן זה יספק תמריץ לייצור מכשירים קלים יותר לשימוש ויאפשר לרוכשים פוטנציאליים להביא בחשבון את קלות ההפעלה בעת בחירת מכשיר לרכישה, העתיד לשמש את הקהל הרחב".

ת"י 20282-2 הוא השני בסדרת תקני 20282ISO והוא מופץ בימים אלו להערות הציבור. התקן מפרט שיטת בדיקה שיכולה לשמש להערכת קלות ההפעלה של מכשירים לשימוש ציבורי. שיטת בדיקה זו מספקת מדדי ביצוע שיכולים לשמש להערכה לפי קריטריונים קבועים מראש או כבסיס להשוואות בין מוצרים שונים.

המידע בנוגע לקלות ההפעלה של מכשירים המיועדים לקהל הרחב, הוא רב-ערך ליצרנים (כחלק מתהליך פיתוח המוצר) ולרוכשים פוטנציאליים הנדרשים לקבל הצעת רכש בהשוואה למכשירים חלופיים. האחראים על הרכש יוכלו לבחון את שמישות המכשיר (קלות הפעלתו) באופן שיטתי, על בסיס השוואה של נתונים סטטיסטיים עם תנאי סף של מערכת, כאשר לשמישות ניתן לייחס ערך כלכלי.

החלק הראשון בסדרה ת"י 20282-1: "קלות הפעלה של מוצרים לשימוש יום-יומי: דרישות תכן להקשר השימוש ולאופייני משתמש" יצא לאור בשנת 2011 והיה מיועד בעיקר ליצרנים כיצד להתמודד כבר בשלב פיתוח עם הגורמים שעלולים להקשות את השימוש בהם.