"יעקב לוקסנבורג (לוקסי), לשעבר מנכ"ל חברת אינוונטק סנטראל מלונות, יחד עם מקורבו, אריה אלתר - ובעצימת עיניים (לכל הפחות) של דירקטוריון החברה וועדת הביקורת שלה - גזלו את קופת אינוונטק בעשרות מיליוני שקלים" - כך טוענים 3 בעלי מניות באינוונטק במכתב התראה לפני הגשת תביעה נגזרת ששלחו ליו"ר דירקטוריון אינוונטק, דניאל פליטי, והגיע לידי "גלובס".

לדבריהם, "החברה צריכה, ואף חייבת, לנקוט בהליכים משפטיים על-מנת להשיב לידיה את הגזל".

במכתב - עליו דיווחה היום (ב') החברה לבורסה - טוענים בעלי המניות, באמצעות עו"ד יניב דקל ממשרד עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ, כי הנזקים שנגרמו לחברה בגין מעשיו של לוקסנבורג ושותפו עולים על 40 מיליון שקל, והם נוגעים לשתי פרשות מרכזיות: מכירת קרקעות של החברה ברומניה ומכירת חברת אינרז בינואר 2009.

המכירה ברומניה

לטענת בעלי המניות, במחצית השנייה של 2006 התקשרה אינווטק בהסכם עם חברה רומנית שבשליטתו של אלתר, במסגרתו התחייבה אינווטק להעמיד לחברה הרומנית הלוואה בסך 4 מיליון אירו.

במסגרת העסקה קיבלה אינווטק מספר בטוחות, לרבות שיעבוד על מניות השליטה של חברה רומנית שמחזיקה בנכס מקרקעין בעיר Ploiesti ברומניה, הכולל שטח קרקע של כ-39 דונם ובו מבני תעשיה. בתמורה להלוואה זו קיבלה אינוונטק אופציה לרכוש את כל המקרקעין תמורת 7 מיליון אירו.

לדברי השלושה, "בהמשך וללא שום הסבר, החליטה אינוונטק לשנות באופן מהותי את ההסכם ולוותר ללא כל צידוק על זכויותיה, באופן בו האופציה הניתנת לה תצומצם ותחול אך ורק ביחס ל-50% מהמקרקעין, כאשר 50% הנותרים יירכשו על-ידי הלווה או צד שלישי אחר".

בסופו של דבר, נטען, וללא כל הסבר, מימנה אינוונטק את עלות מימוש האופציה על כלל המקרקעין (בסך של 7 מיליון אירו), זאת בתוספת להלוואה בסך 4 מיליון אירו, אותה העמידה מלכתחילה.

במילים אחרות, לטענת בעלי המניות, "אינוונטק הוציאה מכיסה 11 מיליון אירו, בתמורה למימוש אופציה לרכישת 50% מהמקרקעין בלבד - רכישה שצריכה הייתה להסתכם ב-3.5 מיליון אירו בלבד. זאת, כאשר הלווה נותר הבעלים של 50% מהמקרקעין, מבלי שפרע את ההלוואה ומבלי שהעמיד מימון לחלקו בעסקה".

בעלי המניות מציינים כי הגורם למענו ויתרה החברה על 50% מהאופציה שהוענקה לה הינו אלתר. "ממידע שהגיע למרשיי עולה כי אלתר הינו, לכאורה, שותף עסקי של לוקסנבורג, וכי שני אלה ביצעו לא מעט עסקות מסחריות יחדיו", כתב עו"ד דקל לחברה. "בעניין זה ניתן לראות כי אלתר דאג בסמוך להשלמת העסקה לטשטש את עקבותיו מאחורי חברות ונאמנויות במדינות שונות - התנהגות חשודה לכשעצמה, שרק מחזקת את טענות מרשיי ביחס לקנונייה שנועדה לגזול כספים מהחברה".

יתרה מכך, לדברי בעלי המניות, העסקה עם אלתר בקשר למקרקעין בוצעה לאחר שאינוונטק כבר חתמה על הסכם ראשוני עם חברת אפריקה ישראל, במסגרתו התחייבה האחרונה לרכוש את הקרקע בעלות המותירה בידי אינווטק רווח עצום.

"אינוונטק דיווחה כי בגין מכירת 50% מהמקרקעין היא צפויה להפיק רווחים בסך של כ-24 מיליון שקל. משמעות הדברים היא שבאם החברה לא הייתה מוותרת על האופציה לרכישת כלל המקרקעין, הייתה החברה יכולה להכפיל את רווחיה בגין עסקה זו, אשר היו מסתכמים ב-48 מיליון שקל", נטען.

בעלי המניות טוענים כי ויתור החברה על האופציה לרכישת 50% מהמקרקעין ברומניה אינה נובעת משיקול עסקי - אלא ממניע זר המתעלם מטובת החברה ושנגוע בשיקולים זרים ובלתי חוקיים לכאורה.

לדבריהם, ממידע שהגיע אליהם עולה כי לוקסנבורג ידע מראש על כוונתו של אלתר לרכוש את המקרקעין ועל התמורה העתידית בגינם.

"במצב דברים זה, כאשר מנכ"ל החברה ידע על העסקה הצפויה עם הצד השלישי (ואף ניהל את המו"מ עימו!), לא היה כל צידוק לוותר על האופציה לרכישת 100% מהמקרקעין ולהסתפק ברכישת 50% מהמקרקעין בלבד - קל וחומר כאשר החברה מימנה את כלל רכישת המקרקעין בתמורה למחציתם בלבד", טוענים בעלי המניות. "ויתור זה משמעו שהחברה ויתרה על 50% מרווחי מכירת המקרקעין, שהיו יכולים להותיר בידי החברה רווח כפול בסך של 48 מיליון שקל".

בעלי המניות טוענים כי לוקסנבורג, בהיותו מנכ"ל החברה, הפר במעשיו את חובת האמונים שהוא חב כלפי החברה, וכי מעשיו היו צריכים היות מאושרים בידי דירקטוריון החברה וועדת הביקורת שלה.

"לוקסנבורג לא נמנע מפעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין עניינו האישיים; לא נמנע מפעולה המתחרה בעסקי החברה; לא נמנע מניצול הזדמנות עסקית שנועדה לספק טובת הנאה לו או לאחר; לא גילה לחברה ידיעות ומסמכים שהיו ברשותו טרם הוויתור על האופציה - לפיהם צד שלישי מעוניין לרכוש את כל המקרקעין וכיוב'. מעשיו של לוקסנבורג עולים כדי הפרת הסכם בינו לבין החברה. הפרת הסכם זו הסבה לחברה נזקים בשווי של 24 מיליון שקל", נטען במכתב ההתראה.

מכירת חברת אינרז

הפרשה השנייה שעליה מלינים בעלי המניות באינוונטק עוסקת במכירת חברת אינרז (INRAZ TRADE LIMITED) על-ידי אינוונטק בינואר 2009.

לטענתם, אלתר וחברת לפידות רכשו את הבעלות באינרז בתמורה ל-2 מיליון שקל בלבד, כשהם מעבירים לידיהם את נכסי נדל"ן של אינרז ואת קופת המזומנים שלה בשווי של 12.5 מיליון שקל.

זאת, לטענתם, בניגוד לדיוור שפירסמה החברה ב-12 בינואר 2009, לפיו 50% מהון המניות של אינרז יימכרו לידי "אזרח ישראלי" תמורת מיליון שקל והזרמה 7.7 מיליון שקל לקופת אינרז לפירעון מחצית מהלוואת הבעלים של החברה.

לטענת בעלי המניות, הנזקים שנגרמו לאינוונטק כתוצאה מעסקת אינרז נאמדים בכ-14.2 מיליון שקל.

"אינטרסים זרים"

מאינוונטק נמסר: "היום התקבל במשרדי החברה מכתב הדרישה, ובשעות אלה לומדים אנשי המקצוע את התביעות העולות במכתב ומגבשים את תגובת החברה. למותר לציין כי מהעולה מהמכתב, בעיון ראשוני, מדובר על תקופה לפני רכישת החברה על-ידי בעליה הנוכחים".

אמיר תירוש, סמנכ"ל הכספים של לפידות, מסר מטעמו של לוקסנבורג: "התיאור העובדתי של העסקות שמוזכרות במכתב ההתראה הוא גיבוב של שטויות".

לדבריו, הנתונים העובדתיים והמספרים לא נכונים. "כך, נטען כי הוצאנו 11 מיליון אירו על העסקה בפלוישט, אך הדבר רחוק מהאמת כרחוק מזרח ממערב. דברים דומים ניתן לומר גם על התיאור העובדתי של מכירת חברת אינרז. התיאור הוא פשוט לא נכון", ציין. "אנחנו חושדים שמי שעומדים מאחורי המכתב הזה הוא אדם בעל אינטרסים זרים, שהגיש בעבר תביעה שנדחתה כנגד אינוונטק".