|
נהגים הגונים אינם מחייבים את הנוסעים עבור הנסיעה וכך גם ראוי. יש לקבוע מדיניות אחידה בנושא נוסע תועה, כזו שתבדיל בין קווים קצרים בהם ניתן להמתין עד התחנה הבאה לקווים ארוכים בהם המרחק עד התחנה הבאה ארוך. סיבה אחת לעלייה בטעות על קו לא נכון היא שילוט לא-תקין, עניין שאחריותו מסורה בידי משרד התחבורה והן מכך שמדובר בבני אנוש המועדים לטעויות. יש מקום להתיר את החבל בנושא, לגלות חמלה כלפי הנוסע והנהג ולאפשר גמישות בעצירה כל עוד אינה מסכנת חיים.
|
|
|
|
דילמת הנוסע התועה מוכרת ללא מעט נוסעים בתחבורה הציבורית. נוסע שטועה במספר הקו, לרוב כתוצאה מתעייה בדרך ועמידה בצדו השני של הכביש ועלייה למספר קו הנוסע בכיוון הנגדי. לרוב זה קורה לנוסעים שאינם יומיים המזדמנים למקום שאינם מכירים.
הנהגים מתלבטים האם לאפשר לנוסע שטעה לרדת ולהחליף אוטובוס באמצע מסלול הנסיעה, עוד לפני התחנה הבאה. תלוי את מי שואלים. מבחינת
משרד התחבורה זה מותר, אבל במשטרת התנועה זה אסור. להלן התייחסויותיהם החלוקות בעניין:
משרד התחבורה: "על-פי נהלי משרד התחבורה, מחויב נהג אוטובוס לעצור רק בתחנות הרשומות ברשיון הקו המדובר. עם זאת, במידה שאכן מדובר היה בטעות של נוסע, משרד התחבורה אינו קונס נהג על עצירה לשם הורדת הנוסע הטועה בתחנה שאינה רשומה ברשיון הקו".
אגף התנועה במשטרת ישראל: "על-פי חוק, מדובר בעבירת תנועה וניתן להפעיל כנגדה סנקציה חוקית. ידוע כי החברות הגדולות מקיימות מערך פיקוח ואכיפה פנימי כנגד נהגים אשר מפירים את הוראות החוק. עם זאת אנו כאגף התנועה מתמקדים במאבק בעבירות החמורות הגובות חיי אדם, במקרים כגון אלו אנו נוטים להתריע ולהזהיר. עם זאת, במקרים בהם פרופיל הנהג אינו עונה לאזהרה או האכיפה בוצעה ב'רחוב אדום' יש ותופעל כנגדו הסנקציה החוקית של רישום הדוח".