ימים אחדים לאחר שהמשטרה עצרה בקול תרועה רמה שני חשודים בביצוע פעולת תג מחיר במנזר השתקנים בלטרון בספטמבר 2012, שופך בית משפט השלום בראשון לציון (יום ה', 4.7.13) מים צוננים על הכרזותיה.

השופט דוד שוהם דן בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו של משה אורבך, לו היא מייחסת עבירות של הצתה, גרימת נזק והשחתת פני מקרקעין. "בנוסף מייחסים לו שיבוש והדחת עדים בתיקים אחרים", אמר בר-פקד סער שפירא מהיחידה לחקירת פשעים בינלאומיים (יאחב"ל). "החשוד שומר על זכות השתיקה. הוא מקשה כך על החקירה", התלונן שפירא. הסניגור, עו"ד עדי קידר, הגיב: "שחברי יראה איפה הראיה שממקמת אותו בזירה".

שוהם קבע: "לגבי מעורבותו של החשוד לגבי כל האירועים שמיוחסים לו, החשד הסביר הוא ברמה נמוכה ביותר". נותר החשד הסביר לשיבוש הליכים, אבל זה לא מצדיק הארכת מעצר, הוסיף. שוהם שחרר את אורבך לשבוע של מעצר בית בערבויות של 20,000 שקל.

השופט שמעון שטיין דן בעניינו של דוד חי חסדאי, ושוב היו אלו שפירא וקידר שייצגו את שני הצדדים. לקידר הייתה הפתעה: חסדאי בכלל היה אמור להימצא במעצר בית ביום האירוע ואין ראיות שהוא הפר את התנאים. "מה עוד צריך אדם לעשות כדי לקבל שחרור?", תהה קידר.

שפירא הודה שהוא כלל לא ידע בעת המעצר הראשון על אותו מעצר בית, אלא החוקרים רק שמעו על כך מפיו של חסדאי. "עשינו מאמץ לבדוק את האליבי, לא חסכנו כל מאמץ לבדוק את האליבי", הוסיף. "אכן אביו אישר את האליבי שלו". אבל בכל זאת, אמר שפירא, יש להאריך את מעצרו של חסדאי.

שטיין קבע, כי יש אמת בדבריו של חסדאי. הוא היה אמור להימצא במעצר בית, לא נטען שהוא הפר את תנאי אותו מעצר והוריו העידו שהוא היה בבית. לאור זאת, שוחרר גם חסדאי למעצר בית (בן עשרה ימים) בערבויות של 20,000 שקל.

עושה רושם, שהמשטרה רצה מהר מדי לספר שבידיה החשודים ואולי גם האשמים באותה פעולת תג מחיר. דומה שלא יזיק לה שיעור במחשבה לפני דיבור. היא יכולה לקיים אותו במנזר השתקנים.