לראשונה בישראל, ערכה חברת דירוג האשראי מידרוג סקירה מקיפה אודות מצבן הפיננסי של הרשויות המקומיות והפרמטרים הנוגעים להתפתחות דירוגי האשראי של הרשויות המקומיות.
בין היתר, בדוח שפרסמה (יום ג', 30.7.13), מופיע ניתוח איכות האשראי של הרשויות המקומיות. מהניתוח עולה כי מתוך היקף חובות כולל של כ-14 מיליארד שקל, מרביתו מדורג ברמה גבוהה של יכולת החזר - דירוג של 199 רשויות דורג ברמת A3 ומעלה, כולל 4 רשויות מקומיות שדורגו בדירוג מושלם - Aaa.
עם זאת, 38 רשויות מקומיות קיבלו דירוג נמוך יותר של Baa1 ו-Baa2. המשמעות היא שיכולת החזר האשראי של רשויות אלו היא בינונית-נמוכה, אך טרם מוגדרת כספקולטיבית.
סך הלוואות הרשויות לטווח-ארוך עמד כאמור על כ-14 מיליארד שקל, מתוכם העיריות תל אביב (1.4 מיליארד שקל), ירושלים (1.3 מיליארד שקל) וחיפה (1.1 מיליארד שקל) היוו את הלוות הגדולות ביותר (בשיעור 27% מסה"כ עומס המלוות בכלל הרשויות בשנת 2010).
עומס המלוות לכל תושב עומד על 3,459 שקל בתל אביב, 1,647 שקל בירושלים ו-4,222 שקל בחיפה, לעומת ממוצע ארצי של 1,854 שקל. מהנתונים עולה המסקנה כי מספר התושבים ברשות מקומית, על-אף חשיבותו בהיבט בסיס תשלומי ארנונה יציב, אינו יכול לשמש משתנה יחיד בבחינת איתנותה הפיננסית של רשות מקומית.
אחת המסקנות העיקריות מהסקירה על שוק החוב המוניציפלי היא שהשחקנים המרכזיים בשוק האשראי לרשויות מקומיות, נכון להיום, הינם הבנקים שמחזיקים שליטה כמעט מוחלטת בתחום.
הרשויות המקומיות הינן לקוחות רווחיים לבנקים הן מבחינת יכולת ההחזר והן מבחינת הקצאות ההון הנדרשות במתן אשראי לחובות של רשויות מקומיות. כ-90% מחובות הרשויות נמצא בידי הבנקים דקסיה המתמחה בסוג חוב שכזה,
בנק הפועלים ובנק לאומי. לשוק ההון לעומת זאת, תפקיד חלקי מאוד עם אגרות חוב בודדות בהיקף של מיליוני שקלים בלבד.
מתודולוגיית הדירוג של רשויות מקומיות נבחנת באופן השוואתי-יחסי. דהיינו, מצבה של הרשות המדורגת יחסית לרשויות אחרות בנוסף ליכולת ההחזר. הגורם הראשון והמשמעותי בבחינת הדירוג הוא איתנות כלכלת הרשות המקומית, בהיבטי גודל וצמיחה, סוג הכלכלה ויציבותה, פרופיל סוציו-אקונומי ומאפייני אוכלוסיה.
בנוסף, כמו בחברה עסקית, נבחן גם מצבה הפיננסי של הרשות, בהיבטי עודפי מזומנים או גירעונות, תלות בתקבולים מהמדינה ויציבות התקבולים. עוד שיקולים שנעשים בדירוג כוללים את טיב הניהול של הרשות כפי שעולה מרמת המתאם בין תקציב הרשות לביצועים בפועל, אופני מימון מדיניות פיננסית ושקיפות.
