בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה בכ-50,000 שקל שהגישו ישראל רטהאוז נגד שגריר סלובקיה בישראל איבי חלאבאצ'ק ואשתו סלאבקה חלאבאצ'ה.

רטהאוז השכיר בינואר 2007 למדינת סלובקיה, באמצעות השגריר הקודם מילאן דבוצ'ק, וילה ברחוב הקוממיות, הרצליה פיתוח, למגורי השגריר דהוצ'ק. דמי השכירות נקבעו ל 5,800 דולר לחודש, והשוכרים התחייבו כמקובל להחזיק אותה במצב נאות. הוילה הוחזרה לרטהאוז ביוני 2009, ואז גילה שהיא במצב מוזנח. הוא תבע פיצוי ב-103 אלף שקל על הפרת חוזה שכירות, וצירף חוות דעת של מהנדס מומחה.

מדינת סלובקיה פיצתה את רטהאוז ב-11 אלף אירו, שהם כ-50,000 שקל, כלומר 50% ממה שדרש. רטהאוז הגיש תביעה נגד השגריר הנוכחי לתשלום ההפרש. ב-13 בספטמבר 2012 דחתה שופטת השלום בתל אביב, יעל אחימן, את התביעה.

רטהאוז עירער בבית המשפט המחוזי, ועתה דחה השופט הבכיר גדעון גינת את הערעור. הוא קבע שאמנם חוק החסינות הישראלי קובע, שאין לדיפלומטים חסינות בפני תביעות בגין עסקות מסחריות. אולם במקרה הנדון, המדובר בעסקה למגורי השגריר, שאינה עסקה מסחרית. בנוסף, חוזה השכירות נחתם עם מדינת סלובקיה ולא עם השגריר. השגריר שחתם אז (כנציג סלבקיה) על החוזה, שוב אינו נמצא בארץ, והשגריר הנוכחי ואשתו לא היו צד לאותו חוזה.

בית המשפט ציין עוד את תוקפה של אמנת וינה, הנותנת חסינות לדיפלומטים. האמנה אף נותנת חסינות לבני משפחותיהם, ולכן יש לדחות, ולוא משום כך, את התביעה נגד אשת השגריר. רטהאוז חויב בהוצאות בסך 22,000 שקל.

הוילה הושכרה ב-24,500 שקל לחודש

הצד הנדל"ני של הסיפור:

• חסינות דיפלומטית איננה חלה על עסקת נדל"ן - או עסקה מסחרית אחת - פרטית, שדיפלומט עשה בתקופת כהונתו, ללא קשר לפעילותו הדיפלומטית.

• בית המשפט קבע, ששכירת וילה למגורי השגיר ובני משפחתו איננה עסקה מסחרית, אלא עסקה בגדר תחום פעילותו, ולכן היא מוגנת על-ידי חוק החסינות, ובודאי עלידי אמנת וינה, המחמירה יותר.

• שער החליפין ב-1.1.07 היה 4.22 שקל לדולר, כך שרטהאוז השכיר את הוילה ב-24,500 שקל לחודש. זהו אחד מחוזי השכירות היקרים שנעשו בהרצליה במשך שנים.

לתשומת לבם של משכירי דירות לדיפלומטים

יש להביא את פסק הדין של השופט גינת לתשומת לבם של כל מי שמשכירים דירות או בתים לדיפלומטים; יש מאות רבות, אם לא יותר, דירות כאלו, בעיקר באזור תל אביב. פסק הדין קובע שהשכרת דירה למגורי שגריר איננה "עסקה מסחרית", אלא עסקה שהיא חלק מהפעילות הדיפלומטית של המדינה.

ההבדל ברור: על-פי חוק החסינות, משנת 2008, אין לשגריר או לעובדי הנציגות חסינות מפני עסקה מסחרית. לעומת זאת, יש להם חסינות מפני פעולה הקשורה בעיסוקם הדיפלומטי.

הדבר יוצר לכאורה בעיה למשכירי הדירות, אם השגריר, העובד או השגרירות גרמו נזק לנכס: קשה לתבוע את המדינה, והנטיה היא לתבוע את העובד אישית. אם יצליח הדיפלומט להוכיח ששכירת הדירה נעשתה כחלק מעבודתו - לא יוכל בעל הדירה לקבל פיצוי. נראה, שמשכירי דירות ובתים חייבים לבדוק את הנושא , לפני חתימת החוזה, עם עורך דין הבקי בנושא - או אולי מוטב להם להשכיר את הדירה לסתם אזרח מקומי או זר.