בכיר באוצר מבקש לקצר את תקופת הצינון

אהרון עוזיאלי ממבשרת ציון, לשעבר סגן בכיר לממונה על השכר באגף הממונה על השכר במשרד האוצר, פנה לוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) בבקשה לקיצור תקופת הצינון. עוזיאלי שפרש בסוף ינואר השנה היה האחראי על הסכמי שכר ורגולציה במגזר הציבורי והיה מועסק במשרד האוצר משך 37 שנים.

לדבריו, הוא מבקש לקבל היתר להיות מועסק בתפקיד יועץ חיצוני לבנק ישראל בתחום יחסי העבודה ככל שיזכה במכרז של בנק ישראל, ובנוסף קיבל הצעה ממנכ"ל חברת ש.ח.ק בקרה ותכנון, עמיתו לשעבר באגף הממונה על השכר, שמואל רחמני, לשמש כיועץ חיצוני לחברה העוסקת במגוון רחב של נושאים הקשורים לשכר ויחסי עבודה. עוזיאלי מציין כי פרק הזמן ממועד פרישתו מהשירות הציבורי עד לתחילת העסקתו המיועדת על-ידי בנק ישראל וחברת ש.ח.ק הינו לפחות שמונה חודשים.

עוזיאלי טוען כי אין בעבודתו המיועדת בבנק ישראל החל מאוקטובר השנה משום פגיעה בטוהר המידות, אלא ההפך הוא הנכון - דווקא במסגרת תפקידו זה הוא אמור לסייע ככל הניתן לטוהר המידות ולפעילות הציבורית התקינה של רשויות ציבוריות.

בכל הנוגע לחברת ש.ח.ק בקרה ותכנון לא היו לו במסגרת תפקידו באוצר כל סמכויות הנוגעות למתן זכויות לחברה זו. עוזיאלי מדגיש כי לאחר שירות ציבורי כה ארוך ומתיש במשרד האוצר, מן הראוי כי יפנה את מקומו, יעסוק בפעילות פרטית וייצא לדרך חדשה.

עוזיאלי מוסיף כי משך תפקידו הארוך בשירות המדינה לא שימש אותו כקרדום לחפור בו או כקרש קפיצה לפעילות עסקית. לדבריו, בגילו - 61 - יקשה עליו לאתר משרה התואמת את גילו המתקדם והוא חושש כי תקופת צינון ארוכה תביא לפגיעה ביכולתו להתפרנס ובכושר עבודתו. ועל כן זו סיבה נוספת לקיצור תקופת הצינון שלו.

עוזיאלי מציין במסגרת פנייתו, כי בעבר צימצמה הוועדה את תקופות הצינון גם במקרים בהם עלה לכאורה חשש כבד באופן משמעותי לפגיעה בטוהר המידות לעומת המקרה שלו. כך לדוגמה בעניינו של יובל רכלבסקי, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אשר ביקש להתמנות כסמנכ"ל משאבי אנוש בחברת בזק, קיצרה הוועדה את תקופת הצינון שלו לתשעה חודשים בלבד, וזאת למרות הסמכות הרבה אשר הוקנתה לרכלבסקי בדבר הענקת זכויות לבזק.

כך גם בעניינו של אוהד מראני, מנכ"ל משרד האוצר, אשר ביקש להתמנות כיו"ר דירקטוריון בז"ן, קוצרה תקופת הצינון שלו לארבעה חודשים ממועד הפרישה.