דפנה כהן-איווניר הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה להסרת קיפוחה בחברת כהן רימון כהן, העוסקת בתחום הלובינג הפוליטי. החברה נוסדה בשנת 2007 כשיתוף פעולה בין איווניר לבין רוני רימון ובני כהן שהינם בעלי השליטה בחברת רוני רימון בני כהן יועצי תקשורת שעיסוקה בתחום יחסי הציבור.
במבוא לתביעה נאמר כי עניינה במסכת מתמשכת של מעשי קיפוח, נישול וגזילת כספים וזכויות המבוצעים על-ידי רימון וכהן כנגד התובעת. זו טוענת כי הנתבעים עושים שימוש פסול בכוחם למנוע קבלת החלטות בחברה ותוך
ניגוד עניינים חמור הם פועלים למניעת העברת כספים המגיעים לחברה - תוך התעשרותה של חברה אחרת המצויה בבעלותם.
איווניר - מנכ"ל, דירקטורית ובעלת מניות בשיעור 50% בחברה - מציינת כי בין החברה לבין חברת רוני רימון בני כהן יועצי תקשורת קיימת מערכת יחסים עסקית, ולאור קיומה מצויים רימון וכהן בניגוד עניינים מובנה בכל הנוגע לקבלת ההחלטות המתייחסות למערכת יחסים זו. לטענתה, השניים מונעים באופן מעשי או במחדל קבלת החלטות לטובת חברת כהן רימון כהן בכל הנוגע לגביית חובותיה של רוני רימון בני כהן יועצי התקשרות כלפי החברה. בכך, טוענת איווניר, פועלים רמון וכהן בניגוד לחובתם לפעול לטובת החברה
בתום לב ובדרך מקובלת, הם מנצלים לרעה את כוחם, מקפחים את התובעת ומסבים לחברה נזק כלכלי.
לדברי התובעת, כחלק מצוות העובדים של החברה נשכרה מזכירה שהועסקה בתפקיד מזכירתו האישית של רוני רימון ועד לאוקטובר 2010 עבודתה של המזכירה התחלקה בין שתי החברות ובהתאם לכך נשאו השתיים בתשלום עלות שכרה.
אולם, חרף העובדה שאותה מזכירה אינה נותנת שום שירותי מזכירות לחברה, המשיכו רימון וכהן להעמיס על החברה את עלות מחצית שכרה למרות התנגדות התובעת לכך. לדברי התובעת, חברת יחסי הציבור שבבעלות רימון וכהן ביצעה שלא כדין קיזוז של כספים מחובותיה כלפי החברה בהיקף השווה למחצית משכרה החודשי של המזכירה וזאת בסך 182,000 שקל.
בתגובה טענו רימון וכהן כי כל הסכומים קוזזו כדין ובהתאם להוראות ההסכמים שבין הצדדים.
התובעת מבקשת מבית המשפט לחייב את רימון וכהן להשיב לקופת החברה את כספי הקיזוז האמורים, ולקבוע כי הם מנועים מלהצביע בדירקטוריון החברה בכל החלטה שעניינה מערכת היחסים שבין החברה לבין חברת יחסי הציבור שבבעלותם, בשל ניגוד העניינים בו הם נתונים.
טרם הוגש כתב הגנה.
