שדולת הנשים בישראל מבקשת מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים לקבוע כי אין לשפוט מועמד\ת לעבודה המקליט\ה שיחה עם המעסיק\ה הפוטנציאלי\ת ולקבוע שאין זה חוסר תום לב בעצם ההקלטה, שאם לא כן ייהפך האיסור על אפליה בקבלה לעבודה, כאות מתה בספר החוקים.

שדולת הנשים ראתה לנכון לדבריה להצטרף לתביעתה של הגב' הדס פישקין בבית הדין האזורי ולערעורה על פסק הדין. בתביעתה כנגד חברת הומטק שירותי כוח אדם טענה פישקין כי לא התקבלה לעבודה בחברה לתפקיד מוכרת או קופאית אך ורק בשל הריונה.

בתמיכה לטענתה של התובעת כי הופלתה בשל הריונה היא הציגה הקלטת שיחה שנערכה בינה לבין נציגת הנתבעת.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת בין היתר כי הקלטת השיחה שביצעה התובעת לא יכולה לשמש כראיה בבית המשפט.

בית הדין ציין בפסק דינו כי לכאורה מתמליל השיחה עולה בבירור כי נציגת הנתבעת הבהירה לתובעת כי בשל הריונה העבודה המוצעת איננה מתאימה. אולם בית הדין השתכנע כי לא ניתן להסתמך על הקלטת לשם קבלת התביעה מאחר שההקלטה איננה עומדת בתנאי הדין לקבילותה כראיה בבית הדין.

בקלטת נאמר בין היתר כדלקמן: התובעת- מניסיון שלך בדרך כלל מה קורה במקרים האלה? אני פונה אליך כאילו כאשת מקצוע בתחום. אם לוקחים נשים בהיריון". הנציגה:" אז זהו לצערי בדרך כלל לא לוקחים, אם זה יהיה רלוונטי אז אני אחזור אלייך אם זה לא רלוונטי אז אני כבר לא אחזור אלייך"

בנוסף, נקבע בפסק הדין כי מכשיר ההקלטה המקורי לא היה תקין, ההקלטה איננה שלמה אלא הוקלטו רק חלקים מהשיחה ולסיכום ההקלטה איננה קבילה על-פי דין ולא ניתן להסתמך עליה. התביעה נדחתה והתובעת אף חויבה בהוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪.

בערעור שהוגש על-ידי התובעת ושדולת הנשים לבית הדין הארצי לעבודה נאמר כי בית הדין האזורי שגה בקביעתו לפיה ההקלטה אינה קבילה מאחר שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי והמבחן הינו מהותי ולא טכני, ועל כן ההקלטה קבילה והיה על בית הדין לתת משקל רלוונטי לראייה זו ולא לפסול אותה.

בערעור נטען עוד כי בנוסף שגה בית הדין בקביעתו לפיה התובעת הייתה חסרת תום לב עת הקליטה את השיחה בה תועדה האפליה כלפיה, מאחר שהתובעת נאלצה להקליט את השיחה בה מועמדותה לעבודה נפסלה על הסף בגין הריונה על-מנת שתוכל להוכיח את האפליה שננקטה כלפיה.

לדברי המערערים, רק באמצעות תיעוד השיחה יכלה התובעת כלל להוכיח את תביעתה ודחיית התביעה במקרה הנדון תסגור את שערי בית הדין בפני עובדים רבים המופלים מדי יום בעבודה הן בקבלה לעבודה והן בפיטוריהם.

בכתב הערעור הודגש כי הערעור נוגע לכל קורבנות ההפליה המופלים מדי יום בשוק העבודה בישראל עת הם מנסים להשתלב בשוק העבודה אולם דרכם נחסמת בשל סטריאוטיפים כאלה ואחרים. עוד נאמר כי בערעור זה עולות סוגיות משפטיות עקרוניות שטרם נפסקה לגביהם הלכה חד-משמעית על-ידי בית הדין הארצי.

המערערים מבקשים מבית הדין הארצי להוציא תחת ידיו הלכה חדשה מנחה ועקרונית בכל הנוגע לתום ליבם של מועמדים לעבודה הנאלצים בלית ברירה להקליט ראיונות עבודה ו\או שיחות מקדימות לראיונות.

לדברי המערערים, באמצעות עו"ד שיר-אל נקדימון, תיעוד האפליה בקבלה לעבודה מהווה כלי לבתי הדין באמצעותם יוכלו לעשות משפט צדק ולמגר את תופעת האפליה מהחברה כולה. שדולת הנשים מציינת כי ראתה לנכון להצטרף לתביעה ולערעור על-מנת להיאבק בתופעת האפליה הפסולה בשוק העבודה שהינה תופעה רווחת המתרחשת מדי יום הן בקבלה לעבודה והן בפיטורים.

בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה לבית הדין הארצי בקשה לצירופה של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה כידידת בית הדין בשל הסוגיות העקרוניות והחברתיות רחבות ההיקף העולות ממנו.

בית הדין הארצי מתבקש להפוך את החלטת בית הדין האזורי ולקבוע כי ההקלטה קבילה וכי התובעת פעלה בתום לב עת תיעדה את האפליה הקשה שננקטה כלפיה ובאה לפתחו של בית הדין בידיים נקיות ובתום לב על-מנת שהצדק ייצא לאור ועל-מנת למגר את תופעת האפליה משוק העבודה בישראל.

בנוסף מתבקש בית הדין לפסוק לתובעת פיצויים בסך כ-73,000 שקל בגין אבדן הכנסה בתקופת ההריון עד למועד הלידה המשוער, 60 ימי עבודה + 30 ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לאחר תום חופשת הלידה ובנוסף פיצויים סטטוריים ללא הוכחת נזק על-פי חוק השוויון ו\או עוגמת נפש, כאב וסבל בסך 50,000 שקל.