הצעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר,
יאיר שמיר לשיפור רווחת המטילות בישראל אושרה (יום ד', 4.12.13) בקבינט החברתי-כלכלי. על-פי ההחלטה, תיאסר באופן מיידי הנשרה כפויה בכל לול חדש שיוקם, וכן תיאסר בכלל הלולים הקיימים לא יאוחר משלוש שנים. האיסור ייכנס לתוקף עם החלת תקנות גידול תרנגולות מטילות והחזקתן, תקנות אותן התחייב המשרד להביא לאישור ועדת החינוך של הכנסת בתוך 45 יום.
במשרד החקלאות מבקרים את התנהלות המשרד להגנת הסביבה, על כך שבמשך למעלה משנתיים עיכב את כניסת האיסור לתוקף בטענה כי תחולתו חייבת להיות מיידית, וזאת בניגוד למסקנות הצוות הבין-משרדי שמונה לדון בסוגיה.
תחילת המהלך לפני מספר שנים, עת גיבש משרד החקלאות ופיתוח הכפר טיוטת תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים המבקשות להסדיר, לראשונה, תקנים מחייבים בנוגע להחזקת מטילות. טיוטת התקנות אושרה ברובה בוועדת החינוך. במהלך דיונים אלו בוצעו שינויים בתקנים המעוגנים בטיוטת התקנות, לרבות הגדלה של השטח המינימלי שיעמוד לרשות כל מטילה ל-750 סמ"ר, וכן קביעת חובה להתקין אבזור נוסף למטילות, כפי שקובעת הדירקטיבה האירופית המנחה בעניין.
במהלך הדיונים בטיוטת התקנות, הושגו הבנות והסכמות בין משרדי הממשלה העוסקים בנושא, ולבסוף נותרה מחלוקת בנושא ההנשרה. בעקבות המחלוקת הוחלט, כי ימונה צוות בין-משרדי לצורך גיבוש המלצה לממשלה לגבי אורך התקופה הנדרשת להתארגנות הפסקת ממשק ההנשרה הכפויה. הצוות הגיש המלצתו לממשלה לפני כשנה.
המלצת הצוות אשר התקבלה ברוב של שני משרדים (אוצר וחקלאות), ובהסתייגות של נציגת המשרד להגנת הסביבה, הייתה לבצע את הפסקת הממשק באופן מיידי לגבי לולים חדשים, ובאופן מדורג תוך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, לגבי כלל הלולים.
במשך תקופה ארוכה, ניסה שר החקלאות שמיר לגבש פתרון פשרה סביר, בו הפגיעה בצרכן וביצרן קטנה ככל האפשר, ובמקביל לא תעכב את ביטול ההנשרה וקידום רווחת המטילות בענף הלול.
במשרד החקלאות אומרים כי למרבה האירוניה, אותו משרד הטוען לקידום רווחתם של בעלי החיים, הוא זה שבמשך השנים האחרונות, מעכב ללא סיבה הגיונית הנראית לעין את התקנתן ויישומן של תקנות אלה. "אילולא התנהלותו הבלתי אחראית ועקשנותו המיותרת של המשרד להגנת הסביבה במשך תקופה כה ארוכה, יכול היה הענף להיות כבר עתה בשלבי יישום התקנות, פגיעה מיותרת יכולה להימנע ורווחתן של המטילות הייתה מוסדרת בחקיקה", אומרים שם.
בדוח הצוות הבין-משרדי, נטען כי יישום מיידי של הפסקת ההנשרה, תוביל לפגיעה כלכלית חמורה בענף, יכולת ביצועה המיידי בשטח איננו ישים או אפשרי (לאור הצורך בהגדלת כמות האפרוחים ב-40%), וכי נסיקת מחיר הביצה לצרכן באופן זה היא בלתי נמנעת לאור מחסור במטילות שהיה עלול להיווצר. ענף הלול הינו ענף מתוכנן, בו לכל להקת מטילות תאריך קבוע מראש להפסקת תקופת ההטלה. מועדי ההנשרה הכפויה מתואמים לתקופת ההטלה של כל להקה. קביעת מועד שרירותי להפסקת ההנשרה בבת אחת בענף כולו, עלולה לגרום לשיבושים קשים בתכנון, וכתוצאה מכך למחסור בביצים לציבור, וכן לעליות חדות בהיקפי הייצור ויצירת עודפי ייצור בשל הצורך לספק את הדרישה על-ידי מספר להקות רב יותר.
על-פי ההחלטה שתובא לקבינט, בתוך 45 יום תבחן ועדת המחירים הבין-משרדית לפיקוח על מחירי ביצים האם יש לקבוע מחיר מיוחד לביצים שיוצרו ללא הנשרה, כיוון שכתוצאה מהמעבר לממשק ללא הנשרה כפויה, יתקבל מספר ביצים נמוך יותר למטילה, ויתקבלו ביצים קטנות יותר. שיובילו בהכרח לעלויות ייצור גבוהות יותר. על-פי המלצת צוות בין-משרדי, מדובר בעלות נוספת של כ-3 אגורות לביצה למשך שנתיים, ולאחריהן ייבחנו העלויות מחדש. כדי לתמרץ כניסת מגדלים לתהליך, תבחן, כאמור, ועדת המחירים האם יש לקבוע מחיר מיוחד לביצים שיוצרו ללא הנשרה, בכפוף לסימון מתאים.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי בעקבות לחצים שהפעיל המשרד, כבר בעוד 3 שנים ייאסר להרעיב תרנגולות על-מנת להגביר את תפוקת הביצים. זאת במקום 4 שנים, כפי שתכנן משרד החקלאות.
