ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר (יום א', 29.12.13) את הצעתה של שרת המשפטים,
ציפי לבני, לפרסום נרחב בנוגע להתקשרויות של גופים ציבוריים עם גופים פרטיים.
מדובר בעיקר בהתקשרויות מסוג BOT, בהן מקבל יזם פרטי את הזיכיון להענקת שירות תמורת תשלום ו/או תמורת העברת התשתית לידיו בתום תקופת הזיכיון. בצורה כזו נבנו ומופעלים למשל כביש 6 (חוצה ישראל) והנתיב המהיר בכניסה מכביש 1 לתל אביב. כיום אין חובה סדורה לפרסום ההתקשרויות והחוזים בין המדינה לבין היזמים הפרטיים, ולבני מבקשת לשנות מצב זה.
על-פי ההצעה, תחול חובת הפרסום על חוזים, היתרים והתקשרויות בתחומי התחבורה, הבריאות, החינוך והרווחה ולגבי מים, תשתית תחבורתית, מחצבים, נפט ומשאבי טבע המופקים בישראל. הללו יפורסמו החל מ-1.6.14 באתר המרכזי ל
חופש המידע שעל הקמתו החליטה הממשלה עוד בשנת 2011.
הפרסום יכלול לכל הפחות את הפרטים הבאים: הצדדים להתקשרות, השווי הכספי שלה, המקור החוקי להענקת ההיתר, משך זמן ההתקשרות והשירות או המשאב בהם היא עוסקת. הפרסום יימשך לכל תקופת ההתקשרות אם אינה קצובה בזמן ולכל תקופת ההיתר, וכאשר מדובר בהתקשרות הקצובה בזמן - חמש שנים לאחר סיומה. הוא ייעשה לכל המאוחר חודש מיום החתימה על ההתקשרות.
הפרסום לא יחול על גופים העוסקים בבטחון המדינה, ובהם המוסד, השב"כ, גורמי המודיעין של צה"ל, הוועדה לאנרגיה אטומית וחלק מיחידות משרד הביטחון ומשרד החוץ. הוא גם לא יחול על גופי המודיעין והחקירות של המשטרה, על יחידות החקירות בגופים אחרים ועל חלק מפעילות השב"ס. הגורם הפרטי מולו נערכת ההתקשרות יוכל להתנגד לפרסום כולו או לחלקים ממנו מטעמים של פגיעה באינטרסים מסחריים שלו, הגוף הציבורי יחליט האם לקבל את ההתנגדות, ואם זו תידחה - יוכל הגורם הפרטי לעתור לבית המשפט המחוזי.
