הפיצוי לגבר שאשתו מסרבת לקבל גט הוא לרוב בסביבות 25,000 שקל לשנה, וזהו הפיצוי הסביר בדרך כלל. כך סבורה סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בירושלים,
נילי מימון, בפסק דין בו פרסה הן את העילות למתן פיצוי והן את הסכומים שנפסקו בעבר.
לדברי מימון (10.12.13), "שעה שמדובר בסרבנות-גט, לא זו בלבד שהעוולה הינה מתמשכת, אלא שחומרתה אף הולכת וגוברת בכל יום נוסף שחולף; ומידת הפגיעה בזכויותיו וחירותו של בן הזוג המסורב היא, בין היתר, פונקציה של מימד הזמן שחלף מאז הועלתה מטעמו דרישה לגיטימית להשתחרר מן הנישואין ולהתגרש, אשר סורבה מנימוק בלתי-לגיטימי".
מימון מונה נימוקים לגיטימיים ובלתי-לגיטימיים לסרבנות גט ומציינת, כי נימוק יכול להפול מלגיטימי לבלתי-לגיטימי - בעיקר עם חלוף הזמן. כך למשל נימוק של ניסיון להגיע לשלום בית או דרישה להשלים תחילה את ההיבטים הכספיים של הגירושין.
לדבריה, "סרבנות-גט מתחילה מרגע שבו לא נותר בידי בן הזוג נימוק ראוי או לגיטימי להתנגד לגירושין. ברי כי סירוב להתגרש ממניע של סחטנות כספית מובהקת ועמידה על דרישות כספיות שאינן מגיעות על-פי הדין לבן הזוג כאשר מתן או קבלת הגט משמש ככלי להפעלת לחץ על בן הזוג השני על-מנת שייכנע לדרישותיו הכספיות איננו סירוב לגיטימי לגט. מובן כי סירוב להתגרש מתוך מניע של נקמנות ושנאה גרידא אינו לגיטימי וחורג מהתנהגות של אדם סביר".
לגבי הפיצוי בגין סרבנות גט מציינת מימון, כי "סכום הפיצוי כאשר הגבר סרבן גט גבוה בממוצע בכמעט פי שלושה מסכום הפיצוי שנפסק כאשר האישה היא הסרבנית. אף יש התחשבות בשאלה האם במועד פסק הדין נותר העיגון בעינו או שבינתיים הותרו קשרי הנישואין בין הצדדים, וכן הושפע סכום הפיצויים כאשר דובר באישה דתיה מסורבת גט (אשר מפאת אמונתה הדתית נמנעת כליל מקשרי זוגיות עם גברים אחרים טרם התגרשה)". כאמור, הפיצוי לבעל מסורב גט הולך ומתגבש על 25,000 שקל לשנה.
מימון חייבה אישה המסרבת לקבל את גיטה לשלם לבעלה 43,750 שקל בשל סרבנותה אותה היא מונה מאז אפריל 2012. האישה חויבה גם בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל.
