בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דנקנר מבקש דיון חוזר באישור נגזרת
|
בראשית נובמבר קבע בית המשפט כי הדיבידנד בסך 64 מיליון שקלים שחולק על-ידי אי.די.בי פיתוח לבעלת השליטה אי.די.בי החזקות היה חלוקת דיבידנד אסורה
|
דנקנר. בקשה לדיון חוזר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אי.די.בי פיתוח, נוחי דנקנר והדירקטורים בחברה הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לקיום דיון חוזר בהחלטה לאשר תביעה נגזרת נגדם ולהורות על ביטולה. לטענתם, החלטת האישור של השופטת רות רונן שניתנה ב-6 בנובמבר, תוך קביעה כי חלוקת הדיבידנד שבוצעה על-ידי אי.די.בי פיתוח בנובמבר 2011 בסכום של כ-64 מיליון שקלים לבעלת השליטה אי.די.בי החזקות הייתה חלוקה אסורה מאחר שלא קיימה את מבחן הרווח, הינה החלטה תקדימית, חדשנית ובכל הכבוד שגויה. בבקשה לדיון חוזר נאמר כי להחלטה זו השלכות ניכרות על העולם התאגידי בישראל, שכן לאורה אמורות חברות לכלכל את צעדיהן בכל הנוגע לקביעת הרווח הראוי לחלוקה כדיבידנד. בבקשה נטען כי במסגרת החלטת האישור יצקה השופטת רונן לתוך מבחן הרווח תוכן משפטי חדשני אשר אין לו זכר בלשון החוק והוא עומד בניגוד מוחלט לתכליתו. לשיטתה של השופטת, גם אם לחברה רווח ראוי לחלוקה על-פי דוחותיה הכספיים המבוקרים או הסקורים האחרונים, וגם אם אין ספק באשר לעמידתה במבחן יכולת הפירעון, תהיה חלוקת הדיבידנד אסורה. זאת, אם על-פי הערכת הדירקטוריון על-פי הדוחות הכספיים שיפורסמו בעתיד, יקטן או יימחק הרווח הראוי לחלוקה. בכך הוסיפה השופטת מבחן נוסף, שלישי במספר, לשני המבחנים הקבועים בחוק. לדברי המבקשים, על-פי הוראתו המפורשת של המחוקק, בחינת התקיימותו של מבחן הרווח תיעשה על בסיס הדוחות הכספיים האחרונים של החברה בטרם מועד קבלת ההחלטה על החלוקה, ובלבד שהמועד שלגביו נערכים הדוחות אינו מוקדם ביותר משישה חודשים ממועד החלוקה. בבקשה נטען כי אין מחלוקת על כך שהחברה עמדה במבחן זה באופן מלא ולא חרגה ולא סטתה ממנו במאומה. לדברי המבקשים, השופטת קבעה כי יש לצקת תוכן נוסף למבחן הרווח שהינו מבחן סף אוביקטיבי חשבונאי-טכני צופה פני עבר, שאינו מותיר לדירקטוריון מקום לשיקול דעת או לביצוע הערכות עצמאיות. זאת על-ידי חיוב הדירקטוריון להתייחס במסגרת מבחן הרווח גם למידע עדכני שכביכול היה מצוי בידי החברה. כך קבעה השופטת כי במסגרת מבחן הרווח יש להתייחס להשפעתם של אירועים שונים שהתרחשו לאחר מועד הדוחות הכספיים האחרונים לגבי מצבה החשבונאי של החברה. קביעה זו של השופטת, נטען בבקשה, עומדת בניגוד מוחלט ללשון החוק, לפיו מבחן הרווח יתבסס על הדוחות הכספיים האחרונים המבוקרים או הסקורים שפרסמה החברה, ולא ניתן לקרוא לתוך לשון החוק ואף לא אל תכליתו את הקביעה לפיה ביישום מבחן הרווח יש להתחשב במידע אשר אינו מצוי בדוחות הכספיים האחרונים של החברה, ואין כל טעם טוב לדחוק אל לשון החוק מבחן זר אשר כלל אינו נחוץ.
|
עוד נטען, כי החלטת האישור משנה באופן דרמטי את מהותו של מבחן הרווח כמבחן סף טכני ומחייבת את הדירקטוריון להפעיל שיקול דעת ולהתחשב במסגרתו במידע לא מגובש אשר טרם עוגן בדוחות הכספים של החברה ובוודאי שלא בוקר וסוקר על-ידי רואי החשבון המבקרים של החברה. המבקשים סבורים כי החלטתה של השופטת רונן משנה מן היסוד את מהותו של מבחן הרווח ומשלבת בו אלמנטים של הערכה ותחזית אשר אין להם בסיס בלשון החוק ובתכליתו, וזאת בניגוד לפסיקה הקיימת ולעמדת המלומדים ולעמדתה של רשות ניירות ערך. לסיכום נטען, כי בהחלטת האישור נפלו שגיאות משפטיות ועובדתיות רבות ומן הראוי לבטלה במסגרת דיון חוזר. לחלופין, בנסיבות העניין אף מתקיימות הוראות חוק בתי המשפט, לפיהן בקשה לדיון חוזר המעלה עניין שיש בו חשיבות רגישות או חידוש מיוחדים רשאי בית המשפט המחוזי הדן בה להורות על העברת הדיון לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה כאילו הייתה ערעור על החלטה. אין ספק, סבורים המבקשים, כי השאלה העומדת בבסיס החלטת האישור הינה שאלה בעלת חשיבות וחידוש מיוחדים, שיש לה השלכות עקרוניות הנוגעות לתאגידים רבים במשק ולהכרעה בה תהיה השפעה משמעותית על חברות רבות. עוד נאמר, כי בהחלטה נקבעו קביעות חדשניות ותקדימיות בכל הנוגע לפרשנותו של מבחן הרווח והיא משנה מן היסוד את כללי התנהלותו של עולם התאגידים בישראל ויוצרת אי-בהירות והרתעת יתר בכל הנוגע לחלוקת דיבידנדים, וגם משום כך חשיבותה ורגישותה. בין הנתבעים בתיק: אברהם בן יוסף, עמוס מלכא, פרופ' יורם מרגליות, אירית איזקסון, זהבה דנקנר (אמו של נוחי דנקנר), רפי ביסקר, אבי פישר, יעקב שמיל, אליהו כהן, צבי ושי לבנת, דורי ו יצחק מנור. הבקשה לדיון חוזר הוגשה באמצעות משרדי עורכי הדין כספי ושות', ארדינסט, בן נתן ושות', וגולדפרב-זליגמן ושות'.
|
|
|
ת.א. 56139
|
|
תאריך:
|
30/12/2013
|
|
|
עודכן:
|
30/12/2013
|
|
יצחק דנון
|
דנקנר מבקש דיון חוזר באישור נגזרת
|
|
תנועת אומ"ץ פנתה (יום א', 29.12.13) אל יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בבקשה שהרשות תפנה לבית המשפט ותבקש לדחות את מועד הגשת הדוח המסכם על איל ההון מוטי בן-משה עד ה-15 בינואר 2014 על-מנת שהבדיקה תהיה יסודית, מקיפה ועדכנית.
|
|
|
עו"ד חגי אולמן, שמונה למשקיף החיצוני על-ידי בית המשפט לקבוצת אי.די.בי, פועל על-פי החשש תוך ניגודי עניינים. עיקרם: אולמן הוא שגייס את איש העסקים מוטי בן-משה, הוא שהציגו בפני יו"ר אי.די.בי נוחי דנקנר כמשקיע פוטנציאלי שיש לצרפו לקבוצת דנקנר, ועתה הוא האיש האמור ליתן חוות דעת בדבר "כשרותו" של בן-משה.
|
|
|
לא צריך לתמוך אוטומטית בעובדים, בלא התחשבות בשאלה האם הם עובדי מונופול ומה מערכת היחסים שלהם עם המעביד. כך סבור רו"ח איל גבאי, המומחה מטעם בית המשפט להסדר באי.די.בי, בביקורת על משנתה של ח"כ שלי יחימוביץ'.
|
|
|
מישהו בעל יכולות ספינולוגיות וקשרי תקשורת תמנוניים מנסה, במאמץ עקבי ומתמשך, להשחיר את פניו של מרדכי (מוטי) בן-משה כדי שלא יזכה בהכשר המשפטי שיאפשר לו לרכוש, יחד עם שותפו אדוארדו אלשטיין, את תאגיד הענק אי.די.בי שהיה בשליטתו של נוחי דנקנר. עד שתתקבל החלטה מכרעת בפרשה הבלתי גמורה הזו, בודקים צוותים מקצועיים של רשות ניירות ערך וכונס הנכסים הרשמי, בהתאם לצו בית המשפט, את מהות עסקיו של בן-משה, כדי לחשוף את שורש הדברים ולקבוע אם אכן איש העסקים הזה ראוי ומתאים לזכות בפרס הגדול.
|
|
|
תנועת אומ"ץ פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, למפקח על הבנקים דודו זקן וליו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, בבקשה שיקיימו חקירה ממצה לגבי התנהלות בנק לאומי בפרשת חובותיו דנקנר ושל תאגיד אי.די.בי.
|
|
|
|