מחלוקת בעליון על הרשעת קטינים

מחלוקת בבית המשפט העליון בשאלה, האם ניתן לומר שכל קטין צפוי להינזק אם יורשע בפלילים, או שמא על קטינים - כמו על בוגרים - להצביע על נזק ממשי שייגרם להם מן ההרשעה. המחלוקת נוגעת לסוגיה האם להסתפק בענישה ללא הרשעה, במקרים הנדירים בהם החוק מאפשר זאת.

השופט צבי זילברטל סבור (יום ב', 10.2.14): "איני סבור שעל הנאשם הקטין לשכנע כי בעניינו קיים נזק קונקרטי שצפוי לו אם יורשע (כגון חוסר האפשרות לעסוק במקצוע מסוים אותו רכש שהעיסוק בו לא יתאפשר נוכח ההרשעה), שכן בהתחשב בקטינותו קשה לצפות כיצד יתנהלו חייו הבוגרים ומהן ההזדמנויות שתקרנה בדרכו בעתיד ושההרשעה עלולה לחסום את דרכו למימושן. זאת בשונה מנאשם בגיר, במיוחד כזה שיש לו עבר בתחום ההכשרה המקצועית או עבר תעסוקתי מוגדר שלרקע קיומו מבקש אותו נאשם להצביע על נזק קונקרטי שצפוי להיגרם לו כתוצאה מהרשעתו.

"כשמדובר בקטין היכולת לצפות את עתידו על יסוד עברו מצומצמת יותר ועל כן ראוי לטעמי להניח לגביו שההרשעה עלולה לפגוע בו בתחום המקצועי-התעסוקתי גם אם לא עולה בידו להצביע על נזק קונקרטי". לעמדה זו הצטרף בהסכמה השופט סלים ג'ובראן.

לעומתם אומר השופט אורי שהם: "סבורני, כי יש מקום לדרישה, כי יובהר לבית המשפט שהרשעתו של הנאשם הקטין עלולה לפגוע בסיכויי שיקומו או לגרום לו לנזק אחר. לדעתי, אין מקום להנחה אפריורית, לפיה הרשעה בדין עלולה לפגוע בקטין 'גם אם לא עולה בידו להצביע על נזק קונקרטי'. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי הגם שהנכונות לעשות שימוש בסמכות אי-ההרשעה כאשר מדובר בקטין רחבה יותר, עדיין 'מתחייב שיקול זהיר בין שיקולי הפרט לאינטרס הציבורי הכללי, ובמקרים המתאימים, הצורך למצות את הדין עם הקטין לתכלית הרתעה והגנה על הציבור יגבר'".

שלושת השופטים הסכימו פה אחד שיש לדחות את ערעורו של קטין שהורשע בדקירה ונדון ל-150 שעות שירות לתועלת הציבור. הקטין ביקש להימנע מהרשעתו, בקשתו נדחתה בידי בית המשפט המחוזי בחיפה וכאמור העליון דחה את ערעורו, בין היתר משום ששירות המבחן לא המליץ חד-משמעית להימנע מהרשעתו.