הסוכנות היהודית אינה תאגיד ממשלתי לעניין חוק חובת מכרזים, אם כי ראוי שתחיל על עצמה חובה זו. כך קובע (יום א', 23.2.14) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
חברת ימית ביטחון עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה שיחייב את הסוכנות לקיים מכרז למתן שירותי חניה בעיר. בית המשפט דחה את העתירה, באומרו שכבית משפט לעניינים מינהליים - הסוכנות אינה בתחום סמכותו, שכן חוק חובת מכרזים אינו חל עליה. ימית הגישה הליך אזרחי רגיל, שהדיון בו עוכב עד להכרעה בערעורה לעליון בהליך המינהלי - ערעור שנדחה בידי רובינשטיין.
רובינשטיין סוקר באריכות את הרקע להקמת הסוכנות בימי המנדט ואת התפקידים שמילאה, וקובע שהעובדות ההיסטוריות הן חד-משמעיות: הסוכנות אינה חלק מן הממשלה וגם אינה תאגיד ממשלתי. "אף שהסוכנות היהודית ממלאת תפקיד ציבורי רם מעלה בנושאי עליה, חינוך בתפוצות ועוד, וקשורה קשר אמיץ לממשלה בעניינים שונים, אין היא מהוה 'תאגיד שהוקם בחוק' כמשמעו של מונח זה בחוק חובת המכרזים, שכן לא הוקמה בחוק. זו ההיסטוריה, אלה העובדות, חוששני שאין בלתן", הוא אומר.
עם זאת, ממשיך רובינשטיין ומתאר את מעמדה המיוחד של הסוכנות עד היום. למעלה מ-100 חוקים עומדים על היותה גוף ציבורי ובכמה מהם היא אף הושוותה למדינה. הסוכנות מקבלת מהמדינה הטבות שונות והיא הבעלים של קרקעות רבות, ולאור זאת היא גוף דו-מהותי מהדרגה הגבוהה ביותר.
"בהיותה גוף דו-מהותי חלים עליה עקרונות היסוד של הגינות, שויון, סבירות, יושר ותום לב; על כן, אף שאינה תאגיד ממשלתי, לטעמי עליה ליטול בעיקרון חובות דומות לאלה שמחילה על עצמה המדינה לפי חוק חובת המכרזים, אשר תבטחנה חלוקת משאבים וכספי הציבור באופן שויוני והגון והתנהלות שקופה", סבור רובינשטיין. "לטעמי נכון אפוא כי הסוכנות תחיל עליה את עקרונות חובת המכרזים. אין בכך כדי למנוע ממנה, כמובן, להחליט כי נושא מסוים יתבצע על-ידיה ישירות, והדברים אמורים ככל שישנה 'יציאה החוצה'".
השופט
נעם סולברג הסכים עם רובינשטיין. גם השופט
יצחק עמית הסכים, אם כי אמר שאין כרגע מקום לקבוע האם יש לחייב את הסוכנות לקיים מכרזים. חברת ימית חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את ימית ייצג עו"ד דרור גדרון, ואת הסוכנות - עוה"ד
צבי אגמון, גלית פליישר ורוני מונק.