"שכר בכירים מוגזם מהווה אינדיקציה לבעיה בתוך החברה. אם אתה רואה ששכר הבכירים מנותק לחלוטין מביצועי החברה או משכר יתר העובדים - זה מעיד על בעיה בחברה עצמה". כך אמר (יום ב', 10.3.14) אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי של הממשלה, בכנס די.סי פייננס להשקעה מוסדית שנערך בהילטון תל אביב.

לדברי ליכט, תיקון 20 לחוק החברות ניסה לקשור בין הביצועים לשכר אך בפועל מנהלים ממשיכים לקבל בונוסים למרות ביצועים כושלים. "צריכה להיות תקרה, בייחוד בגופים המוסדיים ובבנקים קשה להסביר את השכר", אמר ליכט. "השכר בגופים פיננסים גבוה ויש תחושה קשה בקרב הציבור. זה נראה שלא תמיד יש קשר בין שכר וביצועים, קשה מאוד להסביר על-ידי תוצאות עסקיות את השכר הגבוה והבונוסים למיניהם".

"הגופים המוסדיים מצביעים על השכר אחד של השני ופה הם צריכים לגלות אחריות. החשש הוא להתנהגות של שמור לי ואשמור לך שכן לאף אחד לא נעים להצביע על השכר של החבר", הוסיף. "יש פה בעיה כאשר מנהל בגוף מוסדי צריך לחשוב על טובת האנשים שהוא מייצג וההצבעה שלו קובעת בנצ'מארק לעצמו.

ליכט ציין כי כל הזמן יש עלייה בגרף של הרגולציה: "אם לא יהיה ריסון בשכר ותיקון 20 לא יביא לקשר יותר רציונלי בין ביצועים לשכר - תהיה התערבות המחוקק. צריך לעשות משהו בעניין פערי השכר לא רק בחברות הציבוריות אלא גם בנושא פערי השכר במשק"

"אני לא מדבר על תוכניות קיימות אלא נותן פרספקטיבה: אם לא יהיה פתרון, מידה של ריסון פנימי, גרף התערבות המחוקק רק יעלה. כל הזמן מתלוננים על עודף רגולציה אך יהיה קשה לבוא אחר כך בטענות אם השור לא יבוא לקראת ריסון עצמי.

"ריסון עצמי משמע התאמה בין ביצועים לשכר. גם בגופים הפיננסים צריכים יותר אחריות ציבורית, כפי שאמר שר האוצר ורגולטורים אחרים. אי-אפשר למדוד חקיקה בפרספקטיבה של כמה חודשים. לא נכון לתת חוות דעת על המקום כל כך מוקדם, כמה חודשים לאחר החלת החוק", אמר.

ליכט ציין שעוד מוקדם לשפוט אם תיקון 20 השפיע על שכר הבכירים וכי רק בעוד שנתיים-שלוש ניתן יהיה להעריך האם החוק היה מוצלח. לדבריו, למוסדיים יש תפקיד לא רק להביא תשואה. "המוסדיים יושבים על פלטפורמה רגולטורית, צריכה להיות להם חובה להבטיח התנהלות תקינה של שוק ההון", סיכם ליכט.