על בית המשפט להקל בנושא האגרה, כאשר מדובר במי שטוען שאין ביכולתו לשלם אותה בהליך הנוגע לזכויות אדם בסיסיות. כך קובע (יום ד', 19.3.14) בית המשפט העליון.
השופט
עוזי פוגלמן מזכיר את החקיקה לפיה ניתן להעניק הנחה או פטור מאגרה למי שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם אותה במלואה או בחלקה, ואת הפסיקה הדנה בדרך בה יש להוכיח את העדר היכולת הכלכלית. לאחר מכן הוא מוסיף:
"בית המשפט הדן בבקשה לפטור מאגרה נדרש לאזן בין הרציונאלים העומדים בבסיס חובת תשלום האגרה לבין זכות הגישה לערכאות. להשקפתי, במלאכת איזון זו יש להקנות משקל הולם, בין היתר, לאופי הזכויות המונחות על הכף ולמידת הפגיעה האפשרית בהן.
"ככל שביסוד ההליך שבמסגרתו מוגשת בקשה לפטור מאגרה עומדות טענות בדבר פגיעה ניכרת בזכויות אדם - לא כל שכן פגיעה בזכויות אדם חוקתיות - יינתן לזכות הגישה לערכאות משקל רב יותר ביחס לאינטרסים הנוגדים. הטעם לדבר הוא ששלילת זכות הגישה לערכאות מחמת חוסר-יכולת כלכלית עלולה להוביל בתורה לפגיעה קשה ובלתי-מידתית בזכויות מהותיות. כמוה כשלילת כוחו של הפרט להגן על זכויותיו ולממש אותן באמצעות ביקורת שיפוטית ומתן תרופה הולמת.
"...כאשר מוגש הליך שיפוטי בעניין שבבסיסו עומדת טענה לפגיעה בזכות המשתייכת ל'גרעין הקשה' של זכויות האדם, דחיית בקשה לפטור מאגרה עלולה להוביל לנעילת שעריו של בית המשפט, שבתורה עלולה להוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אלו. אשר על כן, שומה על בית המשפט לבחון את הבקשה לפטור מאגרה במשקפיים מקלות, תוך מתן משקל הולם לזכות הגישה לערכאות. בכלל זה, יש מקום לגלות גמישות במצבים שבהם לא נסתרה טענתו של הפרט בדבר העדר יכולת כלכלית".
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לקבל את ערעורו של מסתנן מסודן ולפטור אותו מתשלום אגרה בעתירה מינהלית נגד העברתו למשמורת במתקן "חולות". המסתנן טען שאין ביכולתו לשלם את האגרה, והעליון הורה לדון בעתירתו גם בלא שישלם אותה.
השופטים
יורם דנציגר ו
יצחק עמית הצטרפו לפסק דינו של פוגלמן. את המסתנן ייצגה עו"ד רותי הוסטובסקי, ואת המדינה - עו"ד יצחק ברט.
