האם דבריהם השבוע של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מעלה שוב את האפשרות של ביצוע מתקפה צבאית על מתקני הגרעין של אירן בתקופה הקרובה, או שמא מדובר בניסיון למשוך תשומת לב מחודשת לתוכנית הגרעין - בתגובה לחוסר שביעות רצונה של ישראל מן המשא-ומתן הבינלאומי עם האירנים.
בימים האחרונים, סדרה של פרסומים בעיתונות ודברים שאמרו גורמי ביטחון בכירים מאותתים כי האופציה הצבאית נשארה על השולחן, ואף ביתר שאת. בעוד פקידים בכירים אומרים שישראל מעולם לא גנזה את האפשרות לתקוף, הרטוריקה המוגברת מסמנת שינוי של הגישה המאופקת של ישראל מאז ששש המעצמות פתחו במשא-ומתן עם אירן בחודש נובמבר האחרון.
מאז הסכם הביניים עם אירן מחודש נובמבר האחרון, אזהרותיו של נתניהו לגבי אירן זכו להתעלמות במידה רבה. ההנהגה הישראלית, שהפכה למתוסכלת יותר בעקבות כך, מחריפה כעת את הלחץ על הקהילה הבינלאומית כדי שזו תנקוט עמדה קשוחה במשא-ומתן עם אירן.
כותרת ראשית בעמוד הראשון של
הארץ ביום חמישי הכריזה כי נתניהו הורה "להתכונן לתקיפה באירן בשנת 2014" וכי הוא הקצה 10 מיליארד שקלים עבור ההכנות לכך. מוקדם יותר השבוע, שר הביטחון, משה יעלון, רמז כי ישראל צריכה להתקדם בהכנות לפעולה צבאית בעצמה, לאחר שארה"ב בחרה בדרך של משא-ומתן. הרמטכ"ל
בני גנץ אמר השבוע כי אירן "אינה נמצאת באזור שהוא מחוץ לטווח של הצבא".
חשוב להזכיר, כי תקיפה צבאית ישראלית תהיה קשה מאוד לביצוע, הן מסיבות לוגיסטיות והן מסיבות פוליטיות. כל משימה שכזו תדרוש בוודאי שליחת מטוסי קרב למרחב אווירי עוין, ואין זה ברור כלל כמה נזק יכולה ישראל לגרום לתוכנית, המפורזת ומוסתרת עמוק מתחת לאדמה. בנוסף, תקיפה עלולה לעורר מהומה בינלאומית, לטרפד את המשא-ומתן הבינלאומי ולהביא לתגובות נקם נגד מטרות ישראליות ואמריקניות.
יואל גוז'נסקי, מומחה לאירן במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומר כי הדברים נועדו כקריאת השכמה לעולם.
"היא הייתהה בתרדמת. היא התעוררה לפתע", ציין גוז'נסקי בהתייחסו לאופציה הצבאית. "למישהו יש אינטרס להעלות את הנושא הזה שוב, שירד מסדר היום בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר העסקה עם אירן".
העולם מפהק מהאזהרות
במהלך ביקורו בוושינגטון מוקדם יותר החודש, נתניהו ניסה להסב את תשומת הלב לנושא האירני בבית הלבן ובנאומו באיפא"ק. מייד לאחר מכן, ישראל עסקה בבליץ של יחסי ציבור שנמשך שישה ימים, בנוגע להשתלטות על ספינה במים הבינלאומיים שנשהו עשרות טילים מתוחכמים שנשלחו לרצועת עזה על-ידי אירן. המאמץ הגיע לשיאו בתצוגה של כלי הנשק שנתפסו.
אבל מעבר לתודות המתונות םממנהיגי עולם, התפיסה של הספינה לא שינתה ולו במעט את המהלך של המשא-ומתן עם אירן.
נתניהו אמר כי אדישות העולם לפשיטה הימית היא "צבועה", והוא תקף את מנהיגי המערב המגנים את הבנייה בהתנחלויות ישראליות, תוך התעלמות מהעבירות של אירן.
יעקב עמידרור, שפרש לאחרונה מתפקידו כיועץ לביטחון לאומי של נתניהו, אמר כי איום התקיפה הצבאית מהווה אפשרות ממשית.
"אנחנו לא משחקים את המשחק של הבריון השכונתי. זוהי מדיניות מוצהרת של מדינת ישראל, והיא הובהרה היטב... לכל מי שפוגש נציגים של ישראל".
הניסיון לעורר את הנושא האירני מגיע בזמן שנראה לא מתאים. הדחיפות בנושא הפכה משנית יחסית למשברים בינלאומיים דחופים, בייחוד נושא הסיפוח של חצי האי קרים לרוסיה. כשהמעצמות מתסערות קדימה עם המשא-ומתן עם אירן, איומים מישראל צפויים לזכות להתעלמו במקרה הטוב. במקרה הגרוע, הם עלולים להרחיק את בעלי בריתה הקרובות.
גוז'נסקי אומר כי האיומים המחודשים הם חסרי משמעות ברום, כי אם ישראל תתקוף בזמן שהמאמץ הדיפלומטי יוצא לדרך, היא תיתפס כמחרחרת מלחמה מתוך מטרה לערער את יציבות האזור. עם זאת, הוא אמר כי האיומים בכל זאת יכולים לשמש כמינוף על אירן בזמן שמתקיים מולה משא-ומתן. נתניהו אמר אף הוא כי ייתכן שזה המצב.
"ככל שהאיום על אירן גדול יותר", אמר בנאומו באיפא"ק, "ככל שהוא אמין יותר, כך קטן הסיכוי לשימוש בכח נגד אירן".
