כאשר נשיא רוסיה
ולדימיר פוטין חתם על השבוע על הסכם סיפוח חצי האי קרים בקול תרועת רמה בקרמלין וגרר כעס רב במערב, אחד מסגניו הנאמנים עשה את דרכו לאסיה כדי לחזק את קשרים עם בעלי בריתה המזרחיים של רוסיה.
האיש, איגור סצ'ין, ריכז את התקשורת בטוקיו ביום שלמחרת כדי להזהיר את ממשלות מערב שסנקציות נוספות על-רקע הסיפוח יהיו בלתי-יעילות.
המסר הסמוי מסצ'ין, שהוא ראש חברת הנפט הגדולה ביותר ברוסיה, רוסנפט, היה ברור: אם אירופה וארצות הברית יבודדו את רוסיה, מוסקבה תפנה אל המזרח לעשיית עסקים חדשים: עסקות אנרגיה, חוזים צבאיים ובריתות פוליטיות.
"הגביע הקדוש" עבור מוסקבה הוא עסקה לאספקת גז טבעי עם סין שהיא ככל הנראה קרובה מאוד לחתימה לאחר שנים של משא-ומתן. אם ניתן יהיה לחתום עליה באופן סופי כאשר פוטין יבקר בסין בחודש מאי, הוא יוכל להציג זאת כראיה נוספת לכך שהכח העולמי עבר מזרחה וכי הוא לא זקוק עוד למערב.
חלק מהסימנים הם מעודדים בעבור פוטין. סין נמנעה בשבת האחרונה בהצבעת מועצת הביטחון של האו"ם על הצעת החלטה להכריז על משאל העם שבו קרים סופחה לרוסיה כבלתי-תקף.
למרות שסין נזהרת מאוד בכל הנוגע למעורבות בענייני משאלי עם באזורים מתוחים של מדינות אחרות, דבר אשר עשוי לשמש כתקדים עבור טיבט וטייוואן, היא סרבה לבקר את מוסקבה.
התמיכה של בייג'ינג היא חיונית לפוטין. לא רק שסין היא חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, עימה רוסיה תמיד מצביעה כאחד, היא גם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, והיא מתנגדת להתפשטות הדמוקרטיה בסגנון המערבי שלה.
אין פלא, אם כן, שפוטין הודה לסין על הבנתה בנוגע לאוקראינה בנאומו בקרמלין ביום שלישי, לפני שחתם על האמנה המשיבה את חצי האי קרים לרוסיה, 60 שנים לאחר שנמסר לאוקראינה על-ידי המנהיג הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב.
הנשיא הסיני שי ג'ינפינג (Xi Jinping) הראה עד כמה הוא מעריך את הקשרים עם מוסקבה, ועם פוטין בפרט, על-ידי כך שבחר ברוסיה כיעד הראשון לביקורו כמנהיג הזר של סין בשנה שעברה והוא אף נכח בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בסוצ'י בחודש שעבר.
מנהיגים מערביים רבים לא הגיעו כלל למשחקים אחרי הביקורת שנמתחה על רוסיה בנוגע ליכולתה המפוקפקת לשמור על זכויות אדם. לעומת זאת, כאשר פוטין ושי דנו באוקראינה בשיחת טלפון ב-4 במרס, בקרמלין אמרו כי עמדותיהם היו "קרובות".
ברית חזקה, אם כן, בין שתי המדינות, תתאים לשתיהן כמשקל נגד לארצות הברית.
