חברת ארנון-פז (1985) פנתה (יום ה', 8.5.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירה להצהיר כי הודעת הביטול שנשלחה אליה על-ידי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון לפיה החל מחודש יוני יבוטל ההסכם שנחתם בין הצדדים להקמה והפעלה של מועדון הצרכנות, התרבות, והפנאי עבור חברי לשכות עורכי הדין ורואי החשבון בטלה, ועל כן הן מחויבות בביצוע ההסכם עמה.
לדברי ארנון-פז (1985), חברה העוסקת בתחום ההפקה העסקית, על-אף קיומם של הסכמים מחייבים בין הצדדים ועל אף שהיא קיימה את הוראות ההסכמים ללא כחל וסרק תוך שהיא עומדת בכל היעדים שהוגדרו בהסכם ואף למעלה מכך, נתקבלה אצלה הודעת ביטול לאקונית ונעדרת כל פירוט של ההסכמים בין הצדדים.
בהודעת הביטול נאמר בעתירה הועלו טענות מופרכות ומוכחשות כאילו ארנון-פז לא עמדה ביעדים הקבועים בהסכם, והפרה את ההסכמים בהפרות יסודיות שלא תוקנו ומשכך קמה למשיבות הזכות לביטול ההסכמים. כל זאת לדברי ארנון-פז בחוסר תום לב ומתוך מניעים אישיים פסולים.
בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין קסוטו-נוף ושות', נאמר כי למשיבות לא אצה הדרך לביטול ההסכמים, ותוך שהן מותירות את חרב הביטול מרחפת מעל לראשה של העותרת הן "הציעו" לה לבוא עמן בדברים על-מנת כהגדרתן למצוא "דרך יעילה להפעלת המועדון לרווחת החברים באופן ההולם את מטרות המועדון ובכלל זה לדון בשינויים הנדרשים בהסכם לצורך כך".
לדברי העותרת, המשיבות ראו במועד הארכת ההסכמים כמועד למקצה שיפורים בהוראות ההסכם, מועד שבמסגרתו יוכלו לאיים עליה בביטול חד-צדדי של ההסכם ללא כל בסיס עובדתי ומשפטי, ובתוך כך לסחוט אותה ולאלץ אותה לוויתורים והטבות להן המשיבות לא זכאיות.
אלא שכדרכה של "סחטנות" היא אינה מוצאת שובע, ועל אף שהעותרת התרצתה והייתה נכונה לפנים משורת הדין לנהל משא-ומתן עם המשיבות לשינוי תנאי ההסכם והגדלת התגמול לו יזכו, תאבונן גדל וגדל והן רצו עוד ועוד.
רק בדיעבד ותוך כדי ניהול המשא-ומתן התברר לעותרת כי הלכה למעשה לא רק גרגרנות הדריכה את המשיבות כי אם גם מניעים אישיים של מי שמנהל את המשא-ומתן מטעמן, ראש לשכת עורכי הדין
דורון ברזילי ונשיא לשכת רואי החשבון דודי גולדברג אשר עשו כל שאל ידם להביא לביטול ההסכם עם ארנון-פז, וכל זאת ככל הנראה רק משום שרעיון מועדון הצרכנות היה תולדה ויוזמה של קודמיהם בתפקיד.
כך או כך יהיו המניעים אשר יהיו, אין ולא יכול להיות חולק כי למשיבות אין ולא הייתה כל עילה לביטול ההסכם ואף אם הייתה עילה שבדין זאת לא מומשה כדין. משכך נטען בעתירה הודעת הביטול שנשלחה חסרת תוקף ומהווה לכשעצמה הפרה יסודית של ההסכם על כל המשתמע מכך.
