שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, מאוד לא אהב (יום ה', 8.5.14) את נסיונו של עו"ד חיים שטנגר לאכוף על הנהלת בתי המשפט להגיש תלונה משמעתית נגד עוה"ד שמואל קסוטו וגיא נוף.
קסוטו ונוף מייצגים את
נוחי דנקנר בשלב הנוכחי במאבקו נגד העברת השליטה באי.די.בי לידי מוטי בן-משה ו
אדוארדו אלשטיין, שעד כה לא עלה יפה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, העיר שלא אהב את העובדה שדנקנר שכר דווקא את מי שלפני שנים רבות עבדו איתו במשרד יוסי שגב, אך לא פסל את עצמו וגם לא התבקש לעשות זאת.
שטנגר תקף את קסוטו ונוף על משהו אחר: לדעתו, הם פגעו בכבודו של אורנשטיין בערעור שהגישו לבית המשפט העליון על החלטתו, ולכן יש להעמידם לדין משמעתי. הוא טען, כי העובדה שהוא-עצמו הועמד לדין משמעתי על התבטאויותיו נגד השופטת המנוחה
טובה סיון, בעוד קסוטו ונוף לא הועמדו לדין, מלמדת על אכיפה בררנית.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
דוד מינץ, דחה על הסף את עתירתו של שטנגר, מחוסר סמכות, והלה פנה לבג"ץ. עתירתו, אומר עמית, "אוחזת 39 עמודים, בצירוף נספחים - המנוסחת באופן ארכני ומייגע, תוך חזרות אין ספור על אותן טענות ותוך אזכור עובדות לא רלוונטיות".
לדברי עמית, "חלק מהניסוחים אליהם נטפל העותר, ככל הנראה לאחר שעבר בזכוכית מגדלת על הודעת הערעור, אכן אינם מוצלחים במיוחד... העותר נטל מספר משפטים מהודעת הערעור, ולאורך עמודים רבים בעתירתו מפרש ומתפלפל לגביהם, משל היו טקסט ספרותי סבוך הטעון פירוש, על-מנת להאדיר ולהעצים את הדברים".
לגופם של דברים, ממשיך עמית, "ככל שהעותר מבקש לשמור על כבודם של שופטי ישראל, חזקה על המותב שיישב לדין בערעור, כי ידע לפעול כחוכמתו אם ימצא כי כתב הערעור אינו מנוסח בדרך הולמת". הוא מזכיר את טענתו של שטנגר לאכיפה בררנית ומסיק מכך, כי "נראה אפוא שלא החרדה לכבודם של שופטי ישראל היא שעמדה נגד עיניו של העותר בהגישו את עתירתו". עמית דחה על הסף את העתירה, בהסכמתם של השופטים
יורם דנציגר ודפנה ברק-ארז, וחייב את שטנגר בהוצאות של 7,000 שקל לטובת אוצר המדינה.