שרת המשפטים,
ציפי לבני, מזהירה שבלא הסדר של שתי מדינות לשני עמים - יהיה צורך להכריע האם ישראל תהיה מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית. לדבריה, היא אינה מוכנה להגיע למצב בו יהיה צורך בהכרעה כזו, ולכן אין היא מוכנה לראות את הפסקת המו"מ עם הפלשתינים כסופית. היא דיברה (יום ב', 26.5.14) בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין.
בהתייחסה לפעולות תג מחיר טענה לבני, כי מתנהל מאבק בין החוק לבין ההלכה, ובין בית המשפט העליון כפרשן החוק לבין הרבנים כפרשני החוק. היא תקפה את כוונתו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, לקדם את חוק מדינת הלאום וטענה, כי הדבר יביא לכך שיושם דגש על יהדותה של המדינה תוך התעלמות מאופייה הדמוקרטי.
"תפקידם של משרד המשפטים ושר המשפטים הוא לצקת תוכן למילים 'יהודית ודמוקרטית'. יהדות אינה עניינו של השר לענייני דת ואינה מונופול של המפלגות החרדיות", הוסיפה. לבני אמרה, כי במסגרת זו היא פועלת לקדם חקיקה שתהפוך את היהדות למסבירת-פנים יותר. לדבריה, השוויון הוא חלק מהיהדות והוא כולל את הקהילה ההומו-לסבית ואת הנשים.
לבני התייחסה לפסק הדין של בית הדין הרבני, אשר שחרר מעגינותה אישה לאחר שבע שנים בהן בעלה הוא צמח. לדבריה, הנכונות לקבל החלטות מסוג זה תהיה אחד השיקולים שלה כיו"ר הוועדה למינוי דיינים. בנוגע להתייעלות בבתי המשפט אמרה: "עורך הדין צריך להתאים את עצמו ליומנו של השופט ולא להפך".
עוד התייחסה לבני לשאלת מבנה לשכת עורכי הדין בעקבות דוח ועדת פרוקצ'יה ואמרה, כי אי-אפשר להמשיך ולדחות את ההחלטות. "המטרה שלי איננה לצמצם את מספר לומדי המשפטים, כי זה דבר שמרחיב את דעתו של אדם. המטרה שלנו היא לייצר מצב בו הליך ההתמחות והרישוי יהיה כזה שיצרף עורכי דין שכולם ראויים ומתאימים. לכן הבחינה צריכה להיות יותר מהותית ולא רק שינון. הפיקוח על ההתמחות צריך להיות אמיתי, כך שהמתמחה באמת ילמד ויעבוד".
לבני אמרה, כי הורתה לאנשי משרד המשפטים לבחון את מבנה הלשכה כאילו הם כותבים את החוק מראשיתו, ולא לתקן את החוק הקיים. בין היתר, אמרה, היא אינה מבינה מדוע ביום הבחירות יש להצביע בארבעה פתקים - דבר המגביר את הפוליטיזציה שלה. לבסוף אמרה, כי שאלה את עצמה האם הלשכה צריכה להמשיך להיוף גוף סטטוטורי, אך השתכנעה שיש צורך לשמר מצב זה בשל מעמדה של הלשכה בהגנה על הדמוקרטיה.
