בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (21.5.14) תביעה בסך 15 מיליון שקל שהגישה חברת אחים שליין, העוסקת בשיווק מכונות תפירה לתעשיה, נגד היצרנית היפנית יאמאטו. פסק הדין ניתן בידי השופט
אורי שהם, בתיק בו דן לפני מינויו לבית המשפט העליון.
האחים שליין טענה, כי היא הייתה הסוכנת הבלעדית של יאמאטו בישראל, ובמסגרת זו קיבלה בלעדיות גם על הפצת מכונות התפירה שלה בטורקיה. ואולם, יאמאטו הפרה את הבלעדיות, כאשר מכרה במישרין את המכונות בטורקיה, מכרה 120 מכונות בעסקת ענק למפעל דלתא בסין והורתה לתפרון לפנות אליה במישרין. יאמאטו טענה, כי לא העניקה לשליין כל בלעדיות וכי אינה כלל נוהגת למנות סוכנים בלעדיים.
שהם דחה תחילה את רכיבי התביעה שנגעו למכירת מכונות התפירה בטורקיה לאחר שקבע, כי שליין לא הוכיחו שפעלו בטורקיה בצורה עצמאית. הפעילות בוצעה באמצעות חברות זרות, שלא היו בין התובעים. שליין תיקנו את כתב התביעה בנושא הטורקי בניגוד להנחיותיו של בית המשפט, וגם מסיבה זו נדחה חלק זה של התביעה.
בליבת התביעה קבע שהם, כי שליין לא הוכיחו שקיבלו בלעדיות על שיווק מוצרי יאמאטו. בהעדר הסכם בלעדיות, בחן שהם את מאפייני היחסים בין שליין ליאמאטו ומצא, כי לא היה בהם אף אחד מן המרכיבים המקובלים של בלעדיות: הסכמות על תקופת ההתקשרות, מכסת השיווק המינימלית, תנאי התשלום, דרכי השיווק, אופן ההפצה, מנגנון להפסקת ההתקשרות והפיצוי בגין הפרת ההסכם.
למעלה מן הצורך, דן שהם גם בחוות הדעת עליה התבססו שליין בקביעת סכום התביעה. הוא דוחה אותה, בין היתר משום שהתברר שהמומחה לא בדק בעצמו את הנתונים עליהם התבסס, אלא הסתמך אך ורק על המידע שנמסר לו בידי שליין. שהם חייב את שליין בתשלום הוצאות בסך 150,000 שקל. את שליין ייצגו עוה"ד ארנון גיצלטר ואמיר אלטשולר, ואת יאמאטו - עוה"ד דרור זמיר ועודד צדרבוים.
