"בעוד 6 שנים יהיו בארץ כטריליון שקלים פנויים של כספי חוסכים שיחפשו אפיקי השקעה. המשימה הלאומית של הבורסה היא לייצר מספיק מקומות השקעה טובים שיוכלו לפתח את הכלכלה המקומית ולייצר תשואה טובה לפנסיות של הציבור הישראלי". כך אמר (יום ג', 1.7.14) מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, בכינוס פסגת ת"א-100.

"לצערנו, עד היום ישראל לא השכילה לתרגם את היותה Start Up Nation להון ציבורי. הבורסה הישראלית היא כלי אפקטיבי להצמחת חברות סטארט-אפ לחברות מבוססות ולתעשיות שיתרמו לכלכלה ולחברה הישראלית, ולא 'יעשו אקזיטים' שמעטים נהנים מהם".

מנכ"ל הבורסה התייחס לחשיבות העצומה שיש לבורסה המקומית עבור חברות ישראליות ולהפסד של הכלכלה והחברה הישראלית מכך שחברות בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי אינן שחקניות בשוק ההון המקומי. הוא ציין ש"בישראל נפתחו השנה כ-600 חברות סטארט אפ, זאת לעומת כ-250 בלבד באירופה וכ-100 ביפן. אנחנו נמצאים במקום הראשון בעולם בדירוג מספר הסטאטראפים לנפש, אבל למרות הפוטנציאל העצום, אין בארץ הרבה חברות טכנולוגיה גדולות בעלות שווי שוק משמעותי. כיום, כרבע מחברות ת"א-100 הן חברות טכנולוגיה, אך זה אינו בא לידי ביטוי בשווי השוק שלהן".

לדבריו, יש בכלכלה הישראלית כשל שוק: אין מספיק חברות שגדלות מהר והופכות לחברות גדולות בעלות שווי שוק משמעותי. מדוע זה קורה? לדבריו, יש שלב בצמיחת חברה שבו כבר יש לה הכנסות והיא צריכה לגייס הון. בשלב הזה היא בוחרת אם להיות חברה ציבורית או לגייס כסף באופן אחר. "צריך לוודא שהשווי והגמישות של חברה ציבורית שווים את המחיר הנדרש על-מנת להיות כזו", אמר.

"אנחנו שואפים להגיע למצב שהבחירה הראשונה של חברות ישראליות צומחות תהיה להנפיק בתל אביב. חברות מקומיות שמונפקות בבורסות מקומיות הן 'דגים גדולים בבריכה קטנה' וככאלה יכולות ליהנות מהתמחות של הבורסה בתחום מסוים שמאפיין את הכלכלה המקומית, הכרות של השוק עם החברה וכניסה למדדים המובילים באותו שוק. התפקיד שלנו להמשיך לפתח ולחזק כל הזמן את היתרונות שיש לשוק ההון המקומי עבור החברות הישראליות שצומחות כאן".

ביינארט אמר שכדי לנוע לכיוון הזה, על הבורסה להביא עוד ועוד נכסי בסיס. הוא אמר כי יש כיום כ-300 חברות בצמיחה ה"בשלות" להנפקה, אך בנוסף לכך יש הזדמנויות רבות אחרות, ביניהן חברות ממשלתיות שתעבורנה הפרטה, חברות ישראליות שהנפיקו בבורסות אחרות וניתן לסחור בהן בתל אביב באמצעות רישום כפול או באמצעים אחרים, תהליכים כלל משקיים שדורשים גיוס הון כמו תשתיות תחבורה, והיכולת של ישראל לחדד התמחות סקטוריאלית בתחומי הטכנולוגיה והביומד, שבה יש לישראלים יתרון מובהק.