בג"ץ אישר את ועדות הקבלה

בג"ץ דחה (יום ד', 17.9.14) שתי עתירות נגד חוק ועדות הקבלה ליישובים קטנים, בקובעו שהנושא טרם בשל לבחינה שיפוטית. פסק הדין ניתן בהרכב של תשעה שופטים בראשותו של הנשיא אשר גרוניס, שגם כתב את חוות הדעת העיקרית. לגרוניס הצטרפו המשנה לנשיא, מרים נאור, והשופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וחנן מלצר. השופטים סלים ג'ובראן, עדנה ארבל ויורם דנציגר תמכו בקבלת העתירה, ואילו השופט ניל הנדל סבר שיש לקבל אותה חלקית.

החוק בו מדובר התקבל בשנת 2011, והוא מאפשר ליישובים קטנים המוקמים בגליל ובנגב על אדמות מדינה, לסנן באמצעות ועדות קבלה את המועמדים להתקבל אליהן. החוק מאפשר לפסול מועמד אם נקבע שאינו מתאים למרקם החברתי של הקהילה, אך אוסר אפליה מטעמי גזע, לאום, דת ומין. העותרים טענו, כי בפועל מדובר בחוק שיאפשר מניעת קבלת ערבים ליישובים.


החוק טרם הופעל


גרוניס מרחיב את הדיבור על "דוקטרינת הבעיה הבלתי בשלה" ואומר, כי במקרה זה מדובר בחוק שטרם הופעל, אין עותרים קונקרטיים ולכן לא ברור האם יש מקום לטענת האפליה. גרוניס גם אומר כיצד יש להפעיל את עילת הבשלות בעתירות חוקתיות, וסבור שיש לעשות זאת במבחן דו-שלבי.

בשלב הראשון נדרש בית המשפט לקבוע אם הונחה לפניו התשתית העובדתית הנחוצה לשם הכרעה בשאלות שמעוררת העתירה. ככל שהשאלה הנדונה בעתירה היא משפטית ביסודה, מענה עליה יצריך
מערך עובדתי מצומצם, ולהפך. במילים אחרות, השאלה היא עד כמה נחוץ יישום של החוק לצורך בחינת חוקתיותו. בשלב השני על בית המשפט לבחון האם יש טעמים המצדיקים את בירור העתירה גם כאשר לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת, כלומר גם לפני שהחוק יושם.

במקרה הנדון, אומר גרוניס, אין כאמור כל מידע המאפשר לבחון את יישומו של החוק, ויש לזכור שהוא אוסר במפורש על אפליה. הוא מדגיש, כי אין לראות בכך הבעת דעה בשאלת חוקיותו או אי-חוקיותו של החוק, אלא שיש להמתין עד ליישומו. נאור הסכימה עם גרוניס באומרה, כי את החששות שהעלו שופטי המיעוט יהיה צורך לבחון על בסיסה של מערכת עובדתית קונקרטית.


הניסיון מלמד על אפליה


לדעת ג'ובראן, שיקול הדעת שניתן לוועדת הקבלה הוא
רחב, ופותח פתח להדרה מכניסה ליישובים הקהילתיים משיקולים לא רלוונטיים. על-רקע הפסיפס ההתיישבותי הקיים, והניסיון שנצבר ברבות השנים של הפעלת שיקול הדעת בידי ועדות הקבלה, מדובר במנגנון אשר מעגן ומנציח מציאות מפלה. הוא סבור, כי הניסיון הקיים במנגנונים דומים מאפשר להכריע כבר כעת בנוגע לחוק הנדון, למרות שהוא טרם יושם.

ארבל סברה גם היא שיש לקבל את העתירה, בנימוק שהטעמים המאפשרים דחיית מועמד למגורים הם עמומים ומאפשרים יציקת
כל תוכן שהוא על-ידי ועדות הקבלה. מנגנון זה מעניק לוועדת קבלה, המורכבת בעיקרה מאנשים פרטיים, כוח לקבל כמעט כל החלטה שהיא על בסיס שרירותי. התרשמותם של חברי ועדת הקבלה עלולה להיות מושפעת מדעות קדומות וסטריאוטיפים, גם כאשר אלו אינם נוגעים להשתייכות קבוצתית, ותלויה במידה רבה בבוחן ולא רק בנבחן, אומרת ארבל. היא הביעה את החשש, שלמנגנון זה יהיו השלכות שליליות לא רק על הפרט אלא גם על החברה בישראל, בדמות מסר של התבדלות והדרת האחר והשונה.

גם רובינשטיין סבור, כי יש להמתין עד ליישום החוק כדי לוודא שפיו וליבו של המחוקק שווים בעניין איסור האפליה. לא ניתן לומר מראש כי עסקינן ב"קונספירציה של הדרה", ואילו החששות שהעלו העותרים יהיו נתונים לבדיקה במקרים קונקרטיים, הוא אומר.


לשנות את ההרכב


דנציגר הצטרף לעמדתם של ג'ובראן וארבל, בהדגישו את העדר הקריטריונים לקבלת ההחלטה בידי הוועדה. ואקום זה פותח פתח רחב להכנסת שיקולים בלתי רלוונטיים ולהפליה בפועל, הוא חושש. דנציגר מעיר, כי יש מקום לדון בשאלה עד כמה יכולים חברי קהילה לזכות להגנה על המרקם החברתי שלה ולקבוע מי יבואו בשעריה.

הנדל הצטרף בעיקרו של דבר לעמדתו של גרוניס, אך סבר שיש מקום לדון כבר כעת בהרכבה של ועדת הקבלה - דוקטרינה שהוא מכנה "הבשלות החלקית". החוק מעניק לחברי היישוב רוב בוועדה, והנדל סבור שהדבר עלול ליצור אפליה בלתי מודעת ולשמר את המרקם הקיים של היישוב. לדעתו מדובר בצעד בלתי מידתי ויש לקבוע שהרוב לא יהיה של חברי היישוב.


כיצד לבחון אפליה


גם חיות סבורה שהחוק טרם בשל לבחינה שיפוטית, ומעירה שעל פניו הוא חוקתי בשל איסור האפליה הקבוע בו ואשר יהיה לו משקל בכורה משום שמדובר ביישובים שקמו על אדמות מדינה. לדעת חיות, חוות הדעת בנוגע להתאמתו של המועמד צריכה להינתן בידי גורם עצמאי, והמרקם החברתי של היישוב חייב לקבל ביטוי ברור בתקנונו כדי שיוכל להוות עילה לדחיית מועמד.

מלצר אומר, כי במקרה הנוכחי אכן מדובר בעתירה בלתי בשלה, אם כי הוא מסכים עם נאור והנדל שייתכנו מקרים של בשלות חלקית. במבט צופה פני עתיד מצביע מלצר על מבחנים לאבחנה בין אפליה מותרת או מתקנת לבין אפליה פסולה, כגון הצורך לשמור על המרקם החברתי לצד עידוד הגיוון בחברה. מלצר מבהיר, כי ניסיון להסוות אפליה בלבוש תקין לא יעלה יפה, ואף יהווה הוכחה לכך שהמפלה יודע שמעשיו פסולים.

את העתירות הגישו מספר גופים ואזרחים, שיוצגו בידי עוה"ד דן יקיר, ארנה לין, אסנת לונגמן, סוהאד בשארה וחסן ג'בארין. את הכנסת ייצגו עוה"ד אייל ינון וגור בליי, את המדינה ייצגו עוה"ד אורי קידר ומיכל צוק-שפיר, ואת המועצות האיזוריות ותנועת המושבים - עו"ד ירון מאיר.