משה חננאל, לשעבר מנכ"ל טיולי הגליל, ישלם לקבוצת
שלדון אדלסון 360,000 שקל כהוצאות משפט לאחר דחיית תביעתו נגדה בהיקף של מאות מיליוני שקלים. כך קובע (15.9.14) בית הדין הארצי לעבודה, בדחותו ערעורים הדדיים על גובה ההוצאות.
חננאל הועסק בידי חברות מקבוצת אדלסון בשנים 2000-1995 באיתור השקעות בתחום ההיי-טק. לאחר שהעסקתו הופסקה, הוא תבע הן הכרה בו כעובד ופיצויים בסכום שהוערך ב-1.5 מיליון שקל, והן זכאות ל-12% מפרויקט ההימורים הענק של אדלסון באי מקאו - תביעה שהוערכה ב-120 מיליון דולר.
בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב דחה את שתי התביעות וחייב את חננאל בתשלום הוצאות בסך 360,000 שקל. בית הדין הסביר את הסכום החריג בכך שהתביעה העיקרית - בנושא מקאו - לא הייתה תביעת עבודה רגילה, מהסוג בו נהוג לפסוק הוצאות נמוכות (אם בכלל), אלא תביעת ענק עסקית. התיק התנהל שנים רבות והתקיימו בו ישיבות רבות, היקף החומר היה רב ולקבוצת אדלסון היו הוצאות כבדות, בין היתר על הבאת עדים מחו"ל וחוות דעת של מומחים, המשיך בית הדין.
השופטת
לאה גליקסמן הסכימה עם בית הדין האיזורי. לדבריה, "נוכח העובדה שמדובר בהליך חריג ויוצא דופן בבית הדין לעבודה, כאשר בית הדין האיזורי הוא זה המודע למאפייניו הייחודיים של ההליך ולהתנהלות הצדדים בהליך, ונוכח העובדה כי בית הדין האיזורי שקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים לפסיקת הוצאות, אין מקום לחרוג מהכלל שלפיו ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בקביעת שיעור הוצאות משפט.
"בנסיבותיו הייחודיות של המקרה הנדון, העובדה שנפסק שיעור הוצאות חריג אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, בנסיבות בהן הערכאה הדיונית הביאה בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים, וחננאל לא השכיל להצביע על פגם באופן הפעלת שיקול הדעת".
קבוצת אדלסון טענה שהסכום שנפסק לה הוא קטן מאוד ביחס להוצאותיה בפועל, אך גם ערעורה נדחה. לדברי גליקסמן, הדברים שנאמרו לגבי ערעורו של חננאל יפים גם לגבי ערעור זה. הנשיא
יגאל פליטמן, השופט
אילן סופר ונציגי הציבור
ראובן בוימל ואילן שחור הסכימו עם גליקסמן. את חננאל ייצגו עוה"ד דוד פרץ ועדי פיגל, ואת אדלסון - עוה"ד דורי קלגסבלד ואמיר שרגא.
