העליון מרחיב סמכות בימ"ש למשפחה בעיזבון

לבית המשפט למשפחה יש סמכות לדון גם במחלוקת על היקף העיזבון ולא רק על חלוקתו. עוד ראוי, שמחלוקות הנוגעות לתיקי ירושה יידונו בבית המשפט למשפחה, גם אם נקודתית הצדדים אינם בני משפחה. כך קובע (יום א', 5.10.14) בית המשפט העליון.

השופט נעם סולברג אומר, כי בפסיקת בתי המשפט המחוזיים קיימות שלוש גישות בנוגע לסמכות ביהמ"ש למשפחה בנושא היקף העיזבון: הסמכות קיימת רק כאשר הקרבה המשפחתית תרמה בצורה משמעותית למחלוקת; כל התביעות מסוג זה יידונו בביהמ"ש למשפחה; היקף העיזבון יידון בבית המשפט אזרחי ואילו מחלוקות על תפקודו של מנהל העיזבון יידונו בביהמ"ש למשפחה.

סולברג אומר, כי "בגדר תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה באה גם תובענה בנושא היקפו של העיזבון הנובע מהירושה, ובלבד שהסכסוך ה'ירושתי' תרם תרומה ממשית ליצירתה של עילת התביעה... ככל שעילת הסכסוך ומקורו בעניינים הקשורים בקשר הדוק יותר לענייני הירושה, כך גובר הצידוק לרכז בבית המשפט לענייני משפחה את הדיון בתובענה זו יחד עם היבטים אחרים הקשורים לסכסוך בקשר לאותה ירושה. ככל שהיווצרותה של עילת התביעה נוגעת לאספקטים אזרחיים, שאינם קשורים לירושה, ואינם במומחיותו של בית המשפט לענייני משפחה, כך פוחת הצידוק להכיר בסמכותו לדון בתובענה זו".

סולברג מוסיף ומרחיב: "אינני רואה הצדקה להגביל את סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענות בהן הצדדים הם יורשים בלבד. הגבלה זו אינה עולה בקנה אחד עם התכלית האמורה של הסעיף למנוע מצב שבו סכסוך ירושה יידוֹן הן בבית המשפט לענייני משפחה, הן בבית משפט אזרחי... אינני רואה סיבה לצמצם את מעגל המתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה דווקא לעניין תובענות שעילתן 'סכסוך בקשר לירושה'.

"כך, למשל, מן הראוי להתייחס לתביעות של צדדים שלישיים זרים נגד מנהל העיזבון, הקשורות לעצם מילוי תפקידו, כתובענות שעילתן סכסוך בקשר לירושה. עם זאת, ראוי לציין כי זהותם של הצדדים, ובפרט היותם יורשים, צפויה להשפיע במידה ממשית על הערכת מידת תרומתו של אותו סכסוך 'ירושתי' להיווצרותה של עילת התביעה".

לדברי סולברג, שני שיקולים עיקריים מובילים למסקנה זו: איחוד הדיונים בנושא עיזבון בבית משפט מקצועי אחד; הצורך במומחיותו של בית המשפט למשפחה כאשר מדובר בסכסוכים בתוך המשפחה ובנסיונו בענייני ירושה.

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לאשר את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, להעביר לבית המשפט למשפחה סכסוך ירושה בין בתה של המנוחה לבין אחייניה, הנוגע בשלב זה להיקפו של העיזבון. הנשיא אשר גרוניס והשופט חנן מלצר הסכימו עם סולברג. את האחיינים ייצגו עו"ד רויטל כרם, ואת הבת - עו"ד יצחק אינדיג.