היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מבהיר (יום ה', 25.12.14), כי ניתן להעלות את שכר המינימום בשירות הציבורי עוד לפני הבחירות - בתנאי שהדבר ייעשה בהסכמה בין המדינה לבין ההסתדרות, ולא בצו הרחבה של שר הכלכלה, נפתלי בנט.

וינשטיין הבהיר זאת לאחר שתחילה פרסם משרד המשפטים את מכתבו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ממנו השתמע שהוא מונע לחלוטין את העלאת השכר לפני הבחירות. לפני הקדמת הבחירות סיכמו עקרונית הממשלה וההסתדרות, כי שכר המינימום יועלה ל-5,000 שקל בחודש. ביום הקדמת הבחירות הסכימו ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המייצגת את המעסיקים הפרטיים, על העלאת שכר המינימום בשלוש פעימות עד 1.7.17.

בנט התכוון להחיל את אותו הסכם על השירות הציבורי באמצעות צו הרחבה. וינשטיין אומר, כי את העיקרון של העלאת שכר המינימום בשירות הציבורי ניתן לעגן בצורה מחייבת, שכן הסיכום עליו נעשה לפני הקדמת הבחירות. אולם את קביעת הפעימות - ובוודאי שאת ביצועה של הראשונה בהן - לא ניתן לעשות לפני הבחירות, משום שמדובר בצעד משמעותי הנעשה בתקופת בחירות, ומכך יש להימנע.

בעקבות הודעתו הראשונה של וינשטיין פנה יו״ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לנתניהו בבקשה שיעגן בחקיקה את העלאת שכר המינימום במגזר הפרטי. לדבריו, העלאת שכר המינימום נחתמה לפני הכרזת הבחירות ואין שום סיבה ש-700,000 משפחות ישלמו את מחיר המלחמות הפוליטיות.