המשפט האמריקני משפיע בצורה מוגזמת על המשפט הישראלי - טוענת פרופ' סוזי נבות, מהבולטות בתחום המשפט החוקתי. לדבריה, שופטי בית המשפט העליון צריכים בכלל להצדיק את ההסתמכות על הדין הזר, משום שהיא אינה נכונה בהכרח בכל תחום. נבות דיברה (1.1.15) בכינוס העמותה למשפט ציבורי.

לדברי נבות, בבדיקה אמפירית של פסיקת בית המשפט העליון בשנים 2006-1990 היא מצאה, כי 64% מכלל הציטוטים של הפסיקה הזרה היו של פסיקה אמריקנית, ואחריה באות הפסיקה הקנדית (13%) והפסיקה האנגלית (10%). זאת, למרות שקיימים הבדלים ניכרים מאוד בין שיטות הממשל והמשפט של ישראל וארה"ב.

נבות מסבירה תופעה זאת באמריקניזציה של לימודי המשפט בישראל. היא ציינה למשל, כי פרופסור ישראלי אינו יכול לזכות לתוארו אם אינו יכול להוכיח שפרסם בארה"ב. 63% מהמתנדבים הזרים בבית המשפט העליון בשנים האחרונות היו אמריקניים, הוסיפה.

עוד טענה נבות, כי שורש הבעיה הוא בהעדר שיח בין-תרבותי בתוך הפקולטות למשפטים. לצד זאת, כמעט שאין בישראל מחקר משווה מול אירופה, בין היתר בשל מחסום השפה. היא ציינה כיוצא דופן את השופט נעם סולברג, אשר קבע ששיטת המשפט האירופית מתאימה לישראל הרבה יותר מאשר השיטה האמריקנית. אבל ככלל, אמרה, "אם מדברים אמריקנית בפקולטות - מדברים אותה גם בבית המשפט העליון".

לסיום ציטטה נבות את השופט עוזי פוגלמן, אשר ציין בפסק הדין בנושא חוק המסתננים, כי המשפט המשווה הוא רק כלי עזר ואין להפריז בשימוש בו. "אני חותמת על כל מילה", סיכמה.