"חבר פרלמנט ממדינה במזרח אירופה הגיע ארצה עם מזוודות במזומן כדי לעשות כאן עסקות נדל"ן, למרות שאין לו שום קשר לישראל. זהו מקרה של חשש מובהק לשימוש בעורך דין כדי לבצע הלבנת הון". כך אמר (12.2.15) ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, בכנס של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

במושב בהנחיית עו"ד גלעד ברון, שעסק בחובת עורך הדין להעריך האם לקוחו מנסה לבצע הלבנת הון, גילה לנדס: "יש יותר ויותר ניסיונות לעשות שימוש בעורכי דין ורואי חשבון להלבין הון או לממן טרור, מבלי שהם יודעים שמשתמשים בהם". לדברי לנדס, הצו - שייכנס לתוקפו בתחילת ספטמבר - מהווה איזון נכון בין חובת האמון של עורך הדין ללקוחו לבין הצורך להבטיח שלא נעשה שימוש בעורך הדין לצורך הלבנת הון. עוד אמר, כי ישראל היא המדינה המפותחת היחידה בה לא מחויבים עורכי הדין לדווח על חשש להלבנה.

עו"ד נבות תל-צור טען: "אנחנו צריכים להיות מאוד מודאגים. שורש הרע הוא בכך שאומרים שאנחנו נותנים שירות עסקי; אנחנו נותנים שירות משפטי. אם הופכים את עורך הדין לשומר סף, יוצרים ניגוד עניינים מובהק בינו לבין הלקוח, כי אלו כבר לא יחסי אמון אלא פיקוח".

לנדס אמר, כי כל עורך דין שיטפל בלקוח יידרש לבצע הערכה משלו לגבי הסיכון שמדובר בהלבנה, בדיוק כשם שכל עורך דין כפוף בעצמו לחובות האתיות. עם זאת, הרשות מוכנה שכל עורכי הדין המטפלים בלקוח יבצעו יחדיו את הערכת הסיכון, תוך שהם משתפים זה את זה במידע שבידיהם, אם כי האחריות תיוותר אישית.

עו"ד אלון רון תקף גם הוא את הצו: "משטרת ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון לא הצליחו לקשור בין האיש לבין כסף אסור - אבל הן מצפות שאתה, עורך הדין שיושב במשרד של שלושה חדרים, תחליט שהוא חשוד ואתה לא עושה עבורו את העסקה. אתם זורקים את האחריות עלינו. אחרי שנים תבואו אתם ותבחנו בדיעבד את שיקול הדעת של עורך הדין ותטענו שהוא היה צריך לדעת שהלקוח מבצע הלבנה - מה שאתם בעצמכם לא ידעתם בזמן אמת".

לנדס השיב: "99% מהעסקות יבוצעו. אני מדבר על המספר הקטן של עסקות שהן בעייתיות במובהק. אם הלקוח מסביר מה מקור הכסף ואין לך סיבה לחשוד בו - תבצע את העסקה. הבדיקה בדיעבד תהיה לפי המידע שהיה בידי עורך הדין בזמן אמת. עורכי הדין אינם פקידים; הם מסוגלים לבצע הערכת סיכון לפי פרמטרים מאוד מפורטים שבצו, שעושים 80% מהעבודה".