הנהלת בתי המשפט ביצעה הפרטה בפועל של התרגום לאנגלית של פסקי הדין שמפרסם בית המשפט העליון, וזאת ללא מכרז ותוך אובדן השליטה על התרגומים. כך עולה מבדיקת News1.
פסקי דין של בית המשפט העליון תורגמו לאנגלית במשך עשרות שנים והופיעו באתר הרשות השופטת. בחירת פסקי הדין נעשתה בידי בית המשפט והתרגום נעשה בפיקוחו, במימון חלקי של מלכ"ר אמריקני הקרוי Friends of the Library of the Supreme Court of Israel ("ידידי ספריית בית המשפט העליון של ישראל").
באוקטובר 2012 נחתם הסכם בין הנהלת בתי המשפט, שיוצגה בידי הנשיא דאז
אשר גרוניס, לבין בית הספר למשפטים על-שם קרדוזו בישיבה יוניברסיטי בניו-יורק. על-פי ההסכם, תרגום פסקי הדין ייעשה בידי קרדוזו, כאשר הבחירה אלו פסקי דין יתורגמו תהיה בידי אנשי הפרויקט במסגרת מוסד זה. קרדוזו קיבל ללא מכרז את הזכות לתרגם את פסקי הדין. יצוין, כי המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון וכיום נציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר ריבלין, הוא פרופסור אורח בקרדוזו וגם השתתף בטכס החתימה.
על-פי אתר המיזם, מימונו נעשה בעיקר בידי קרן שהקים דייוויד ברג, עורך דין ויזם נדל"ן יהודי. הקרן תורמת מיליוני דולרים למטרות חינוכיות, ובין היתר היא מעניקה מלגות לסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. מקורות מימון נוספים הם אגודת ידידי הספרייה ועורך הדין הניו-יורקי שלמה מיינדלבאום, העוסק במיסוי ובנדל"ן.
בפועל, מאז חתימת ההסכם לא תורגם אף פסק דין של בית המשפט העליון, כך שהאחרונים המופיעים באתרו באנגלית הם משלהי 2012. במקביל, גם קרדוזו לא ביצע תרגום כלשהו, אלא העלה לאתר הפרויקט 255 פסקי דין שתורגמו בעבר בידי בית המשפט העליון עצמו. באתר לא מצוין שמדובר בתרגומים שנעשו לפני שנים, כך שנוצר הרושם כאילו הם בוצעו במסגרת הפרויקט. בחודש מאי השנה מתוכנן אירוע להשקתו הרשמית של הפרויקט, אך באתרו לא נאמר מתי יבוצעו תרגומים חדשים והאם ייסגר הפיגור בן שלוש השנים בביצועם. גורם משפטי בכיר אישר, כי הפסקת התרגומים נובעת מההסכם עם קרדוזו ומהציפייה שגוף זה יקח אותם על עצמו.
משמעות המיזם היא, שבית המשפט העליון מסיר מעל עצמו את החובה הציבורית להנגיש באנגלית את פסקי הדין העיקריים שלו, מהלך שיש לו חשיבות רבה בביצור מעמדם של בית המשפט ושל ישראל בקהילה המשפטית הבינלאומית. כך למשל בהקשר של הנסיונות להעמיד לדין ישראלים בבית הדין בהאג: טענה מרכזית של ישראל בהקשר זה היא, כי בית הדין בהאג פועל כאשר בתי המשפט המקומיים אינם מתפקדים, ולא זה המצב בנוגע אליה.
במקום שבית המשפט העליון יחליט - גם מתוך ראיית מעמד זה - אלו פסקי דין יהיו זמינים באנגלית, עברה ההחלטה לבית הספר קרדוזו. בכך ויתר בית המשפט על שיקול דעתו בנושא והעביר אותה לגורם זר שעשוי להיות בעל אינטרסים ושיקולים משלו (טהורים ככל שיהיו). התרגומים יהיו זמינים בחינם באינטרנט, אך לא ברור מי יהיה בעלי זכויות היוצרים עליהם.
הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה, כי אין זכויות יוצרים על פסקי הדין, ולכן מוזמן כל מי שמעוניין בכך לתרגם אותם. "במקרה זה, היוזמה לפרסום פסקי הדין הייתה של קרדוזו, שהקימה לשם כך אתר אינטרנט אשר זמין לציבור ללא עלות. אין בכך להביע עמדה באשר לזכויות היוצרים של קרדוזו בתרגומים המבוצעים על ידו". הנהלת בתי המשפט נשאלה, מדוע לא תורגם אף פסק דין מאז 2012. היא השיבה: "אין קשר לתרגומים אלו לנושא השאילתה. תרגומים של פסקי דין של בית המשפט העליון נעשים באופן אקראי, מעת לעת וככל שהדבר מתאפשר. גם בימים אלו מתורגמים פסקי דין".