שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, קובע (יום א', 29.3.15), כי חייבת תישלח למאסר בן שבועיים בשל סירובה לחשוף את זהותם של מי שהעבירה להם נכסים בשווי של 1.6 מיליון שקל.

החייבת, שעבדה בתחום היהלומים, העבירה בשנת 2006 למספר נושים 1.15 מיליון דולר שקיבלה ממכירת שתי דירות. לטענתה, היא עשתה זאת בשל איומיהם על חייה וחיי ילדיה. בשנת 2009 ביקשה החייבת להיכנס להליכי פשיטת רגל, אך ההליך בוטל לאחר שסירבה למסור את שמות אותם נושים. בשנת 2013, כאשר נושה שלה ביקש להכריז עליה כפושט רגל, ביקש שוב המנהל המיוחד, עו"ד אופיר פדר, שתמסור את שמות הנושים - אך היא סירבה, בנימוק שהיא חוששת מפניהם.

בפברואר 2014 הורה השופט איתן אורנשטיין לחייבת למסור לפדר את שמות הנושים, אך היא סירבה ולפיכך הורה בספטמבר שעבר על מאסרה ל-14 יום, תוך שהוא מציע שתמסור את השמות לידיעתו בלבד ותחת צו איסור פרסום. החייבת ערערה על ההחלטה, ומזוז דחה את הערעור.

לדברי מזוז, הוראתו של אורנשטיין מפברואר 2014 הפכה לחלוטה לאחר שהחייבת לא ערערה עליה. גם אם היא אכן חוששת מפני הנושים - ובית המשפט העליון מחווה דעה בנושא - הרי שלדברי מזוז אין מקום לבטל את המאסר. ראשית, הדבר עלול להביא להתחמקות של חייבים מפרעון חובות בטענה שהם מאוימים. שנית ועיקרית, במצב הנוכחי ניתן יתרון לנושה שפעל בניגוד לחוק על פני נושה שפעל כחוק ועם כך אין להשלים. גם תקופת המאסר היא מידתית, קובע מזוז.

בשולי פסק הדין מציין מזוז, כי בית המשפט העליון הציע שהחייבת תפקיד בידי פדר 800,000 שקל - מחצית מסכום הנשייה בגינו נפתח ההליך הנוכחי - ותמורת זאת יוותרו פדר והכנ"ר על אמצעי המאסר. פדר והכנ"ר הסכימו, אך החייבת סירבה. למרות זאת, העניק העליון לחייבת ארכה עד 3.5.15 לשלם סכום זה או למסור את שמות הנושים, והיא תיאסר באותו מועד אם לא תנקוט באחת משתי הדרכים.

השופטים חנן מלצר ונעם סולברג הסכימו עם מזוז. את החייבת ייצג עו"ד ירון סהר, פדר ייצג את עצמו עם עו"ד גלית שוקרון, ואת הכנ"ר ייצגה עו"ד שימרית מלמן.