השחקנית אורנה רוטברג, שעבדה 18 שנים בתיאטרון
הבימה, הגישה (16.4.15) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב תביעה בסך 600,000 שקל נגד התיאטרון. לטענתה, התביעה חושפת דפוסי התנהלות פסולים ומתמשכים בתיאטרון, והתנהלות כוחנית וחסרת תום לב כלפי שחקנים המעזים לעמוד על זכויותיהם.
לדברי רוטברג, ההתנהלות הפסולה של הבימה באה לידי ביטוי בשני דפוסי התנהלות מרכזיים. האחד: תשלום דמי החופשה והפרשות המעביד לפנסיה ולקרן השתלמות, כמו גם תחשיב פיצויי הפיטורים, נעשים על-ידי הבימה באופן חלקי בלבד. כאשר דמי החופשה כוללים את שכר היסוד בלבד, ולא את התוספות המשולמות לשחקנים באופן שוטף כפרמיה בגין ביצוע פעולות רגילות במסגרת עבודתם בתיאטרון (בעיקרן בגין השתתפות בהצגות ובחזרות).
השני: שינוי קיצוני של עמדת התיאטרון ביחס לזכאותה של רוטברג לכפל פיצויים בהתאם להסכם הקיבוצי. סמנכ"ל הבימה והנהלת החשבונות אישרו לתובעת, לאחר קבלת אישור מהיועץ המשפטי, שהיא זכאית לכפל פיצויים - אך לאחר מכן התיאטרון חזר בו, לטענתה משום שעמדה על זכויותיה.
לטענת רוטברג, באמצעות עו"ד ברק בר-שלום, המנהל האמנותי של התיאטרון, אילן רונן, שינה באופן קיצוני את יחסו כלפיה, בנראה בעקבות הבעת דעותיה ומעורבותה נגד תופעות בלתי הולמות ובלתי חוקיות שהתרחשו בתיאטרון. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר באי שיבוצה לתפקידים טובים ומשמעותיים כבעבר, דבר שגרם למעשה ל"ייבושה" ולפגיעה קשה בקריירה שלה. בשל כך היא נאלצה לצאת במארס 2012 לחופשה ללא תשלום בת שנה, ניסיונותיה לאחר תקופה זו לשוב להעסקה ראויה נכשלו והיא נאלצה להאריך את חופשתה.
לדברי רוטברג, הנהלת התיאטרון הבהירה לה, כי "כל עוד רונן מכהן בתפקידו, איך לך מה לחפש כאן, כי לא תקבלי את התפקידים שאת רוצה". עוד נמסר לה, כי רונן אמר ש"אורנה רוטברג לא תחזור להבימה" וכי" הבימה אינה זקוקה לשחקנים כמו אורנה וזה רק כאב ראש".
בסופו של דבר, אומרת רוטברג, היא הודיעה בנובמבר שעבר לתיאטרון, שאם עד תום השנה - מועד סיום החל"ת - לא תימצא הדרך להחזרתה לעבודה ראויה, היא תיאלץ לראות זאת כפיטוריה. למרות זאת, היא ממשיכה, הבימה ממשיכה להלין את פיצויי הפיטורין ויתר הזכויות המגיעות לה. טרם הוגש כתב הגנה.
