בנק ישראל: הממשלה חורגת משמעותית מיעד הגרעון

קווי היסוד של הממשלה החדשה כוללים תכניות שעלותן התקציבית ניכרת והם אינם מפרטים את המקורות למימון הוצאות אלה - כך עולה (יום ד', 24.6.15) מסקירה שפרסם בנק ישראל, הסוקרת את ההתפתחויות הכלכליות מאוקטובר 2014 עד מרס 2015.

בסקירה נאמר כי הגירעון הצפוי ב-2016 - על בסיס תכניות ההוצאה שאישרה הממשלה והתכניות הכלולות בקווי היסוד, ובהינתן שיעורי המס הנוכחיים - עומד על כ-3.3 אחוזי תוצר, ובשנים 2017 עד 2020 הוא עומד על כ-3.5 אחוזי תוצר, משמעותית מעל יעד הגירעון.

ההוצאות המתוכננות של הממשלה - על סמך התכניות שאישרה, כולל אלה הכלולות בקווי היסוד - גבוהות בכ-10 מיליארדי ש"ח מתקרת ההוצאות ל-2016 וב-14 מיליארדים מהתקרה ל-2020. זאת בהנחה שמעתה ועד 2020 הממשלה לא תחליט על אף הוצאה חדשה בלי לצמצם הוצאה אחרת באותו סכום.

לאור ההתאמות הגדולות הדרושות כדי לעמוד ביעדים הפיסקליים הקיימים, קובעים בבנק כרי רצוי שהממשלה תבחן אם יעדים אלה מתאימים לסדרי העדיפויות שלה, ואם להערכתה היא תוכל להתמיד בהם. עם זאת, הם מוסיפים כי כדי לשמר את האמינות הפיסקלית, חשוב שיעד הגירעון שייקבע לא יעלה על 2.5 אחוזי תוצר, כדי שיבטיח ירידה מתמשכת, ולו מתונה, של יחס החוב לתוצר.

נוסף לכך נאמר בסקירה כי על הממשלה להחליט אם להמשיך להקטין את משקל הוצאותיה בתוצר בהתאם לכלל ההוצאה הקיים, אף שמשקל זה נמוך בהשוואה למדינות המפותחות האחרות, או להעלות את התקרה ולהגדיל במקביל את הכנסותיה, בכפוף ליעד של הפחתה מדודה של יחס החוב לתוצר.

לדברי הבנק, אם ההוצאות וההכנסות יימשכו על פי המתוכנן כעת, יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ליותר מ-70 אחוזים. כדי להימנע מהתאמות חוזרות ונשנות של ההוצאה, בגין פערים בין האינפלציה החזויה לאינפלציה בפועל, רצוי לעבור לתקצוב נומינלי, שיתבסס על מרכז יעד האינפלציה.

בהקשר לשוק הנדל"ן, נאמר בסקירה כי חשוב שתקציב הממשלה יציג בצורה מלאה ושקופה את הוצאותיה לטיפול בהרחבת היצע הדיור, ובכלל זה יטפל בפינוי הקרקעות במרכז הארץ בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. במידה שנדרשות הוצאות חד-פעמיות למטרה זאת, עדיף שיירשמו כתוספת חריגה להוצאה התקציבית ולגירעון בהתאם לכללי החשבונאות, ולא באמצעות סעיפים חוץ-תקציביים.

הסקירה מעלה כי מאז אוקטובר 2014 המשק המשיך לצמוח בקצב הממוצע שמאפיין אותו בשלוש השנים האחרונות, אך במהלך התקופה היו תנודות ניכרות, והן שיקפו זעזועים כמו ההתאוששות ממבצע "צוק איתן", השפעת השינויים במיסוי על כלי רכב על היבוא שלהם (והתוצר הנרשם בגינו) והתנודות ביצוא. הצריכה הפרטית הובילה את הגידול בביקושים במשק במהלך התקופה, בשעה שהיצוא גדל בסוף 2014 אך ירד בתחילת 2015, וההשקעות ירדו לאורך כל התקופה. בשוק העבודה המשיך שיעור האבטלה לרדת ושיעורי ההשתתפות והתעסוקה התייצבו ברמה גבוהה.