אין מקום להטיל על תנועת נוער אחריות רחבה לשלומם של חניכיה, בדומה לזו המוטלת על בתי ספר. כך סבורה (27.5.15) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז,
בלהה טולקובסקי.
לדברי טולקובסקי, "חובת יישוג פרו אקטיבית, לאיתור יזום של מקרי התנכלות והצקות, כמו גם איתור ילדים בעלי רגישות מיוחדת ופגיעות נפשית מחייבת קיומם של כלים והכשרה מקצועית. להבדיל ממסגרת חינוכית דוגמת בית ספר, בה שוהים התלמידים מדי יום ביומו, הפעילות בתנועת הנוער לא זו בלבד שהינה וולונטרית, אלא שבדרך כלל מדובר בהיקף פעילות מצומצם יותר. אין מדובר בפעילות יום-יומית, רציפה ומתמשכת המאפשרת איתור בעיות שאינן גלויות על פני השטח.
"יתרה מכך, וזה העיקר, להבדיל מסגל חינוכי מקצועי ומיומן, הכולל מורים, אנשי חינוך וייעוץ חינוכי, המדריכים בתנועת הנוער הינם בני נוער בעצמם, המבוגרים בשנים בודדות מהחניכים, ואינם בעלי הכשרה חינוכית פורמלית".
טולקובסקי מוסיפה: "זאת ועוד, בקביעת חובת הזהירות המוטלת על תנועת הצופים, כמסגרת של תנועת נוער להבדיל מבית ספר, יש להביא בחשבון את ההבדלים המובנים בין המסגרות. הפעילות בתנועת נוער היא וולונטרית ומתאפיינת מעצם טבעה בחופש, עצמאות ומרחב פעולה גדול יותר מאשר במסגרת בית-ספרית
"...הטלת סטנדרט זהירות זהה של פיקוח והשגחה על מורים בבית הספר ועל מדריכים בתנועת נוער, כאשר המדריכים בתנועת הנוער הינם בני נוער בעצמם, חסרי השכלה והכשרה פורמלית בתחום החינוך (להבדיל מהכשרה בקורס הדרכה במסגרת תנועת הנוער), תגרום להרתעת יתר ולפגיעה בפעילותן של תנועות הנוער".
הדברים נאמרו בהחלטתה של טולקובסקי לדחות תביעה שהוגשה נגד תנועת הצופים, בטענה שנערה ילידת 1992 עברה במחנה קיץ בשנת 2004 התעללויות קשות שגרמו לסכיזופרניה ממנה היא סובלת. טולקובסקי קבעה, כי האירועים לא חרגו ממעשי קונדס מקובלים בין ילדים, ושתנועת הצופים לא חרגה מסטנדרט הזהירות המוטל עליה. התובעת יוצגה בידי עו"ד א' דבורה, הצופים וכלל ביטוח יוצגו בידי עו"ד א' אלרום, ומשרד החינוך - בידי עו"ד א' אגסי-מימון.
